614

באתי להודות לו עבור שימת לבבו והספרים ששלח לספרי' שלי, ותקותי שגם בעתיד יעשה כן, ואי אפשר למדרש בלי חידוש. ויהי רצון שילך מחיל אל חיל בעבודתו ביחוד בפרסום רעיונות תורת החסידות מתאים לתביעה שתובעים מכל אחד מאתנו שיהי' באופן של מוסיף והולך, ובפרט אשר ניתנה לכ' היכולת להביאם ולהחדירם בכמה חוגים שיש לו השפעה אישית בהם.

וכמו שמבואר בכ"מ, ובל' החסידות, שמכל ענין צריך להיות ,בכן", בודאי גם זה ידגיש, שלמרות ההכרזה שרחמנא לבא בעי מוכרח להיות המעשה בפועל, ולא עוד אלא שהמעשה והפועל הם ההוכחה על נכונות הלב ותמימותו, וכידוע ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר על הפתגם ,אין חכם כבעל הנסיון" (הובא בכמה מקומות בתורת החסידות, ולע"ע מצאתיו בעקדה שער י"ד, מעבר יבוק שער ב'), שהנסיון והמעשה הם ההוכחה שתכם הוא.

ועל של עתה באתי בהודעה אשר בחבילה בפ"ע נשלח לכ' ספרי החסידות אשר הוצאנו לאור לאחרונה, ובהם שני ספרים מאמרי כ"ק רבנו הזקן הנדפסים מכת"י לראשונה. בשני ספרים אלו כמה מאמרים מהתקופה הראשונה בנוסח הרגיל לפני פטרבורג, שאז היו המאמרים ברובא דרובא קצרים, יבל' כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) ניע ,די מאמרים וואָס פאַר פ"ב האָבן געברענט די וועלט; פאָטשטן מלמעלה" (שיחת יט"כ תרס"ג, נדפס בס' תורת שלום).

תקותי חזקה שכ' וחבריו "שי' לא יסתפקו בהישגי העבר, כי בעניני תורה וקדושה הצווי הוא להעלות בקדש, וכמובן שתמיד יש מקום להעדפה ולרבוי בעניני קדושה וטוב, הקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי ובלי גבולי, ורוצה שהאדם ופעולותיו יהיו בצלמו ודמותו.

ובפרט בשנה זו, שנת סגולה, במלאות ד' יובלות להסתלקות-הילולא של הבעל שם טוב, וידוע עניז ההסתלקות שאז מתעלים כל הענינים של בעל ההילולא ביתר שאת וביתר עז. והרי הבעש"ט הדגיש ענין ההפצה, וכלשונו באגרת הקדש -- הפצת המעיינות (אפילו בין אלה שעדיין בבחינת) חוצה, והיש לך הפצה גדולה מזו שעל ידי גלי הרדיו שפורצים כל הגבולים והמחיצות. ואשרי חלקו של כל אחד ואחד שיעשה כל התלוי בו בהפצת המעיינות, לקיים ההוראה האמורה באגה"ק הנ"ל ולהמשיך ולקרב ביאת מלכא משיחא בקרוב ממש.

וכיון שכ', כמו שכותב, למד בישיבת תומכי תמימים בווארשא, שישיבות אלו מטרתן וכוונתן הפנימית ג"כ הפצת המעיינות, בחלק הנגלה וחלק הפנימי שבתורה