593

. . . על יסוד מה שכרשום בזכרוני נפגשנו פעם, ועתה הובא לי סידור האריז"ל להר"ש מרשקוב, שכרשום בהקדמה עשה כת"ר בהו"ל שלו,

עלי בזה החובה להביע תקותי חזקה, על יסוד הבטחת חז"ל מצוה גוררת מצוה, שפעולה האמורה בהפצת המעינות, מעינות חכמת האמת בדפוס, ז.א. שמגיע גם חוצה, תהי' לה המשך, כוונתי -- בלימוד חכמה זו, חכמת הקבלה פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות. ובמכש"כ וק"ו:

ומה בנוגע לכוונות התפלה עשה כו' אשר לאו כל מוחא ולבא סביל דא, שהרי לזה זקוקים הן להמוח והן להלב ועוד דפשיטא שבנוגע לכוונות התפלה מוכרחים ללמוד הענינים, משא"כ להיפך -- אפשר ללמוד פנימיות התורה חכמת הקבלה, ו(בלשון הראשונים) להתפלל לדעת זה התינוק (עיין שו"ת הריביש סי" קניז),

שאם בנוגע לקיום המצות -- צ'ל מקודם לזה לימוד שמביא לידי מעשה, עאכו"כ בנוגע לכוונת תפלה שזקוקים לכמה זהירות בזה, וכמבואר בכ"מ.

ומובן שלימוד הקבלה אינו מספיק בזה ומוכרח לימוד החסידות המבאר הענינים שבקבלה ומפשיט אותם מגשמיותם, כי בלי הפשטה זו, הרי בלשון אדמו"ר הצמח צדק ,ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה (כי בלא ידיעה זו) להפשיט הדברים מגשמיותן, מתגשם מאד ע* לימוד זה וכו' ואעיפ שדברי האריז"ל הם נאמנים ואמיתיים, וכשקראו שכינה למדת מלכות וכו'". עיין שרש מצות התפלה להצ"צ סוף פרק ב' ושם פרק ח'.

וכיון שלכת"ר השפעה על כו"כ, בודאי שזכות הרבים תלוי בו -- להפיץ לימוד תורת החסידות, וכהוראת ימי חנוכה -- דמוסיף והולך באור, תורה אור ומאור

שבתורה. (ממכתב כ"ה כסלו תשכ"ב)

. . . מאשר הנני קבלת מכתבו, שנתקבל ביום הש"ק ט"ו בשבט, ומובן וגם פשוט שאדרבה נעם לי להודע אשר לומד וגם מתעסק בחכמת האמת

- וכידוע ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בדיוק לשון* ועסקו בתורה, שלימוד התורה צ"ל בדוגמת העסק -- שמשתדלים למצוא קופצים עליו ולפרסמו, והשתדלות ביגיעה ככל האפשרי, ועד להפצה גם בחוצה וכו'.