583

. . . במ"ש אודות משלים בחסידות חב"ד, מועטים הם ביותר, וגם לא מהסוג של משלי מגידים וכיו"ב, ז.א. בתיאור סיפור וכו'. כ"א ע"ד המשלים שבמדרש וכיו"ב: משל למלך בו"ד וכו'. ובמקום אלה -- הרי חסידות חב"ד מנצלת ומסתייע בהענין דמבשרי אחזה אלקה -- למצוא הענינים ברוחניות בהנפש והמהלך שלה. היתרון -- המשל עצמו משתלשל מהנמשל -- מהענינים למעלה*. המשלים המועטים שיש למצוא, חלק חשוב מהם -- מצוין על אתר הספר ממנו נעתק וכמו המשל דתקיעת שופר וכיו"ב.

(ממכתב כזו סיט תעי"ז)

במענה על מכתבו מכו' אדר. נהניתי לקרות בו מהטבת מצב בריאותו, ובטח קבל מכתבי מכבר. ויה"ר שבקרוב יחזור לאיתנו בגשמיות ולאיתנו ברוחניות, וע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח, מיוסד על מאמר רבנו הזקן ד"ה משכיל לאיתן האזרחי, והועתק בקונטרס לימוד החסידות בתחלתו.

בשאלתו* אם להטבת ההנהגה ולעבודה כדבעי מספיק הלימוד בספרים ושיחות וכו' -- הנה מובן שלא כן הוא, אלא מוכרח לכאו"א שיהי' מי עומד על גבו, והרי כבר נאמר עשה לך רב, וכידוע בדיוק לשון עשי' שהוא מלשון מעשין על הצדקה לשון כפי', היינו אפילו אם אין התלמיד רוצה בכך. ובפרט כשהמדובר בענינים שתורת החסידות מדברת אודותם, שהם ענינים דקים לפי"ע ובמילא הטעות בזה עלולה יותר ומזקת יותר. וידוע ג'כ הפירוש בדברי משה, רבן של כל ישראל, כתוב זאת זכרון בספר (ואעפ"כ) ושים באזני יהושע. מובן ג'כ שאין יוצאים ידי חובתו בועשה לך רב, אלא שצ"ל ג"כ וקנה לך חבר, היינו שיהי' מי שיוכל לגלות לו ולפניו נגעי לבבו. וכפתגם כ"ק אדמו"ר האמצעי, שעי"ז הנה שני נפה"א נלחמים על נפש הבהמית אחת.

בהנוגע לשאלתו שכותב אודות קדושת כו' הנה כמה נוהגים בימים שלפני הנשואין ללמוד בראשית חכמה שער הקדושה שני הפרקים האחרונים. וה"ה בנוגע

לשאלתו. (ממכתב ח' ניסן תשט"ו)