568

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ויה"ר אשר ע"י היותנו כולנו כאחד יברכנו אבינו באור פניו,

אשר לכל בנ"י יהי' אור במושבותם, אור וטוב בכל המצטרך בגשם וברוח גם יחד,

ובקרוב ממש יקויים היעוד: יאר השם אלקי הצבאות פניו אלינו ונושעה, בגאולה האמתית והשלימה והנצחית שאין אחרי' גלות, ע"י משיח צדקנו.

בברכה

עיד לעשות נקב באזנים, בשביל נזם אוזן (קישוט נשים -- המוזכר בתנ"ך בנשי ישראל כדבר הרגיל ובשו"ע או"ח סש"ג)

- בטח העונג הממושך מקישוט הנ"ל -- גדול שלא בערך לגבי הצער דהגוף ברגע הנקיבה.

ולכן מותר הוא אף 1) בגדולה, 2) שיש מתקשטות בהנ"ל מבלי עשיית נקב (כיון שאינו רגיל כ"כ. ועוד ועיקר -- שאז יש צער קצת בכל פעם פון קוועטשן האוזן).

וי"א שנוהגין לנקוב האוזן ע"ד ורצע אדוניו את אזנו (ראה רד"ל לפדר"א פי"ד, הגה ט).

בכ"ז -- תשאל רב מורה הוראה. (ממכתב סיון תשמ"ב)

הערות

  1. 8. לקוטי מכתבים / חוי שרה שיחות
  2. 2. כולנו כאחד יברכנו: ראה תניא פ' לב. קונ' אהבת ישראל.
  3. 3. כולנו כאחד . . בגאולה: להעיר מתנחומא נצבים ספ"א: שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת . . כשהן אגודים מקבלים פני שכינה.
  4. 4. לכל . . במושבותם: ע"פ בא י, כג.
  5. 5. יאר . . ונושעה: ע"פ תהלים פ, כ.
  6. 6. שאין אחרי' גלות: ראה תוד"ה ונאמר לפניו (פסחים קטז, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.