562

ושותקים או גרוע מזה. ואף שבכל זה המפעל לכשעצמו גם כן דבר גדול, אבל אי אפשר לדבר בבת אחת בשתי הנוסחאות. ולדעתי העיקר עתה הוא מחאה הכי חריפה, בנוגע למצב הבטחוני כפשוטו, נגד הויתורים לכל הלחצים הפוגעים במצב הבטחוני, שפירושם.אחד שאין גבול לויתורים הל"ת. ועוד נקודה חשובה לדעתי, אולי מפני שאני אפטימיסטי יותר מדי, שבאם היתה מחאה זו באה באופן בלתי פוסק ובחריפות הכי גדולה כדרישת המצב, היתה סוף סוף מצליחה, ובעתיד הקרוב. והשקפתי זו מבוססת גם על הנהגה בדרך הטבע, טבע היחסים הבינלאומיים. אף שכמובן וגם פשוט מאמין אני באמונה פשוטה שכמו שעד עתה הי' קיומו של עם ישראל בכל מקום, כולל גם ובעיקר באה"ק, באופן נסיי, כן הוא גם עתה, וכלשון הידוע כבשה אחת בין שבעים זאבים, אלא שבתקופה אחרונה של הגלות והחושך כפול ומכופל נתוסף שכמה וכמה מבנ"י מתחננים בשם הכבשה, שה פזורה ישראל, קחו מאתנו חלק מארצנו הק' משום'שאין בכוחנו להתמודד אתו, או -- שהוא היפך הצדק שיהי' ברשות בני ישראל, או היפך היושר, או היפך הגאולה וכו'.

מבין השורות במכתב כ' הרושם אצלי אשר הוא וחבריו אינם מאמינים בהצלחת עמדה תקיפה האמורה. ולכן מקום למפעלם האמור ורצוי הוא (ומובן -- עכ"פ במקסימום התוקף האפשרי במפעל כזה), אבל בנוגע לעמדתי הרי זו מובנת מכל האמור, ואחרי בקשת סליחתו וכו'.

ויהי רצון אשר כאו"א מאתנו ינצל כל האפשרויות שלו לחיזוק עמנו בני ישראל בכל מקום שהם, בטחונו -- בגשמיות ובטבע ובטחונו ברוחניות ובברכת ה', אשר זה בזה תלוי, ואדרבה הראשון תלוי בהשני, ומתוך מרץ המתאים ובאופן דמוסיף והולך,

בשמחה ובטוב לבב. (ממכתב כד שבט, תשמ"א)

.. . לתוכן כתבו -- ומבלי לגרוע כל?ל מחשיבות התכניות שכותבן -- בטח ידוע למר וגם רואה במוחש איך שהנסיגה מפני הגוים נמשכת ובקצב מסחרר -- וכוונתי נסיגת אלה מהיהודים באה"ק שגם הם הקובעים את ההנהגה בנוגע להשטחים, לחוזה ,קעמפ דייוויד" (היפך המוחלט של מחנה ,דוד'), במיוחד מסירת בארות הנפט תמורת פסת נייר, ועוד.

ולחקירתי בחוגים שונים: הַיתכן, ולמה ,אין פוצה פה ומצפצף" (חקירה חשאית, כמובן): נענתי -- כי עייף העם מל"ג שנות מתח בלתי פוסק, ונוצרה תגובה (תת הכרה) דהגנה ו,חיסון", שכ"ז שייך להמנהיגים וכל ,השאר" -- ,ישב תחת גפנו ותחת תאנתו"!