319

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

להיות תחילה ניטול השגה הקודמת. וכמו ר"ז כי סליק לארעא דישראל

יתיב" מאה תעניתא (או מ' תעניות") לשכוח תלמוד בבלי בכדי שיוכל

ללמוד תלמוד ירושלמי"], עדיז הוא גם בנוגע להתומ"צ של האדם, שמצד

היותן מלובשות בענינים גשמיים, צ"ל תחלה שיזדככו ויתפשטו מגשמיותן עִ"י המלאכים.

ו) ו""ל בדרך אפשר דהגם שהזדככות התומ"צ והעלאתן למעלה נעשה עיי

המלאכים, מ"מ, מכיון שתכלית השלימות דכל ענין הוא כאשר הוא נעשה ע'י עבודת האדם (ולכן אדם רוצה בקב שלו דוקא"), לכן גם ענין הזדככות התומ"צ, ההתחלה בזה הוא ע"י עבודת האדם. וזהו מה שאיתא בתו"א* שכיבוס וזיכוך התומ"צ הוא ע"י עבודת התפלה, שהכוונה בזה היא (לא רק שע"י התפלה הוא מנקה את התומ"צ מכל פסולת, שלא יהיו באופן דשלא לשמה וכיו"ב, כי אם), שע"י התפלה נעשה גם (התחלת" הוזיכוך שלהם, מה שמזדככות מגשמיותן ועולות למעלה. דהנה תפלה היא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", היינו שהתפלה היא מקשרת את ב' הקצוות דארץ ושמים (מטה ומעלה"), ובפרט ע"פ הידוע* שארצה (בתוס' ה') הוא מדריגה היותר תחתונה שבארץ הלזו הגשמית גופא, ושמימה (בתוסי ה') הוא מדריגה היותר נעלית שבשמים (שמי השמים), והשמימה (בתוס' ה' גם בתחילה) הוא למעלה גם משמימה. וזהו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, שע"י התפלה ,יוכל להיות עליית גם (האדם) הנמצא ארצה במדריגות היותר תחתונות שבארץ הלזו הגשמית להשמימה להמדריגות היותר נעלות ונפלאות"". הנה כמו שהתפלה פועלת בהאדם, שגם כשהוא נמצא ארצה יכול הוא להתעלות להשמימה (אלא שצ"ל גם סיוע המלאכים

הערות

  1. 1. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות 239
  2. 2. ב"מ פה, א.
  3. 3. גירסת הרש"ל שם, ועוד -- ראה דק'ס שם.
  4. 4. המשך תרס"ו שם. המשך תער"ב ח"ב ע' א'נ ואילך.
  5. 5. ב"מ לח, א.
  6. 6. עו, א. שם, ג. דרמ"צ פג, א.
  7. 7. שלכן, גם העלאת התפלה היא ע"י המלאכים (מקומות שבהערה 32).
  8. 8. ויצא כח, יב. זח'א רסו, ב. זח'ג שו, ב. תקו"ז תי' מה.
  9. 9. שהם לא רק רחוקים זמ"ז אלא גם הפכים (ד'ה זה היום תרצ'ד ספ"א).
  10. 90. ד"ה זה היום שם.
  11. 1. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה זה היום הנ"ל רפ"ב.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 276 לקו"ש ח"כ ע' 319

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.