317

השכינה (שהוא הארה מאוא"ס הבל"ג) עם הנשמה (שהיא נברא ובעיג)], שיש בהם מב' הענינים. דשרשם (של התומ"צ) הוא מרצה"ע וחכמתו ית' שהם מיוחדים בו ית' (שהוא* וחכמתו ורצונו אחד) -- ענין הבל"ג [ועד שרצה"ע וחכמתו ית' (שרש התומ"צ) הם למעלה גם מבחי' זיו השכינה "], וע"י שירדו למטה בעוה"ז הגשמי ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וכן בכל המצוות [ועד"ז הוא גם בתורה שנתלבשה בשכל אנושי, ועד בטענות של שקר, ונתלבשה בדיו על הספר*] הם בבחי' מדידה והגבלה ועד להמדידה והגבלה דעוה"ז הגשמי שאין תחתון למטה ממנו", הנה ע"י ב' ענינים אלו שבתומ"צ [ענין הבל*ג שבהם מצד שרשם, וענין הגבול שבהם מצד ירידתן למטה] הם נעשים לבוש וממוצע המחבר את הנשמה שהיא נברא ובע"ג (וכמו שהיא מלובשת בגוף גשמי) עִם בחי' זיו השכינה ועד עם בחי' נועם הוי' שלמעלה מכל מדידה והגבלה*.

ד) והנה מצד ההתלבשות דתומ"צ בעניני עוה"ז הגשמי שהוא רובו ככולו

רעי, צריך לנקותן מכל פסולת הנופל בהן", וכמו בלימוד התורה, שמצד זה שהתורה נתלבשה בשכל -אנושי ובענינים גשמיים הרי אפשר* שהלימוד שלו יהי' שלא לשמה ועד לדרגא הכי תחתונה בשלא לשמה, ועד"ז במצוות". וזהו מה שהלבושים דתומ"צ צריכים לרחיצה וכיבוס, שיהי" לבושים נקיים וכו' (ואפילו לא יהיו באופן דמלבושי אגאלתי'), בדוגמת לבוש הגשמי שבכדי שיהי' זך ונקי צריך לרחוץ ולכבס אותו*. [וגם לאחרי שהאדם מכבס את הלבושים דתומ"צ שיהיו נקיים מכל פסולת כו', בכדי