310
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1 לקוטי
הערות
- 73. ראה ב"ר פמ"א, ט: ומה עפר עשוי" דייש. ובמ"כ שם: הכל דשין עלי'. ובתו"א מג, סע"ד: שהיא (הארץ) מדרס תחת כפות רגלי הכל.
- 4. לקוזת שה"ש ד"ה לבבתני ספ"א (וש"נ). שו"ת הצ'צ אה"ע ח"ב סי' רסג. ועוד. ולהעיר מאגה"ק סכ"ט (קמט, ב), שרצון זה הוא חיצוניות דתענוג.
- 5. ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מט"ו. המשך תרסיו ע' תצה. ובב"מ.
- 6. ראה עד"ז תו"א שם (ד, א) ובהמשך הנ"ל שם, שעיי שהנשמה נתלבשה בגוף שמבח" דומם היותר תחתון מכולם, ביכלתה להעלות את כללות העולם.
- 7. היום יום ע' נד. ובכ"מ (הובא בהוספות לכתר ש"ט (הוצאת קה"ת) סי' מד).
- 8. קהלת ג, כ.
- 7. שיחות
- 9. להעיר גם מהמבואר בד"ה זה היום תש"י פ"ב, שהטעם שנקרא אדם על שם האדמה -- הגם שלכאו' הי' ראוי לקרותו ע"ש הצורה שהוא מדבר ולא עיש החומר שהוא אדמה -- כי אדרבה, עניז זה שנפשו ירדה ונתלבשה בגוף גשמי (אדמה) מבטא מעלת נשמתו, דכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר. וראה גם תו"א ד, ב.
- 0. המשך תרס"ו ע' תצב ואילך. ובכ"מ.
- 1. תורת שלום ע' 120.
- 2. ראה אגה"ק ס"כ (קל, ב. ושם קלב, רע'א ואילך, שזהו המעלה שביסוד העפר הגשמי).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.