249
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו. :ום המילה - כניסת הנפש הקדושה לגוף
מן הפסוק ,יולדו על ברכי יוסף" - הן כפירוש תרגום יונתן, והן כפירוש תרגום אונקלוס ורש"י - ניתן להסיק מסקנות בחלק ההלכה שבתורה, ומהן:
אדמו"ר הזקן אומר בשולחן ערוך שתחילת כניסת נפש הקדושה בגוף היא בשעת המילה, ולכן ,הנזהר מנגיעת הקטן מיום המילה ואילך קדוש
יאמר לו". לדין זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן אין מסומן המקור. ופעם
הסבירו?, שיתכן לומר שהמקור לכך הוא בספר ,סדר היום"5, ולפני. כן במנורת המאור* (לרבי ישראל אלנקאווה) וראשית חכמה, הפוסקים כדעה< ש,קטן מאימתי בא לעולם הבא... משעה שנימול".
לפי זה יש לומר שדין זה קשור למקור מוקדם יותר - תרגום יונתן שהוזכר לעיל על ,יולדו על ברכי יוסף" = ,בד אתילידו גזירינון יוסף". יוצא, שהברית - ,גזירינון" - היא בזמן של ,אתילידו". = ולכאורה, אמנם, זמן
הברית סמוך ללידה, אך לא בדיוק באותה זמן - ,בד אתילידו"?
ועלדפי דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל ניתן להבין, שאז הוא זמן כניסת הנפש הקדושה לגוף, שזה בדומה ללידה.
אותו סנדק אצל כמה אחים
ענין נוסף בהלכה שניתן ללמוד מדברי תרגום יונתן הנ"ל:
מנהג ישראל* הוא שאין מכבדים אותו אדם בסנדקאות אצל שני אחים. ההסבר לכך הוא: המילה הושוותה לעבודת הקטורת, ולגבי הקטורת נאמר? ,מעולם לא שנה אדם בה"*.
ועל כך שואלים? מן הנאמר בתרגום יונתן: הרי כאן נאמר ש,בני מכיר" ,גזירינון יוסף", שיוסף היה הסנדק אצל גי מכיר - בלשון רבים?
ויש לומר, שזוהי אסמכתא לדברי ה,חתם סופר"<, שמרא דאתרא יכול לשמש סנדק אצל כמה ילדים של אותם הורים, ובדומה להקטרת הקטורת, שהדין ,,חדשים לקטורת"'* אמור רק לגבי כהנים אחרים, אך לא בקשר
הערות
- 1. מעם ברכיו" - ואפרים ומנשה היו אז יותר מבני י"ט (ראה מקץ מא, 1).
- 1. או"ח מהד"ת סו"ס ד.
- 2. לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 18.
- 3. בפירוש המשנה ,בן ה' למקרא".
- 4. פ' גידול בנים (ס"ע קלא). הועתק בראשית חכמה בסופו בדפוס אמשטרדם רמו, סע"ב. = מנוה"מ לרי"א נדפס בשנת תרפ"טדצ"ב.
- 5. סנהדרין קי, ב. וכן משמע בשו"ע יו"ד סרס"ג ס"ה. וראה לקו"ש שם ע' 54 הערה 10.
- 7. ויחי ג שיחות -
- 6. רמ"א יו"ד סרס"ה סי"א.
- 7. יומא כו, א. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ד ה"ז.
- 8. הגהות יד שאול לשו"ע יו"ד שם. ועיי"ש תירוצו עפמ"ש בנודע ביהודה מהד"ק יו"ד ספ"ו.
- 9. שו"ת חאו"ח סי' קנח"ט.
- 0. לשון המשנה יומא שם. הובא ברמ"א הנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.