246

המשמעות של ,על ברכי" איננה במובן הגשמי כפשוטו, אלא זהו ביטוי המבטא את העובדה שהוא גדלם.

יוצא, שבתוספת המילים ,בין ברכיו", המדגישה ש,גדלן" היה בין ברכיו", הרי זה בפירוש רש"י כפשוטו, ולא ,כתרגומו"?':

לכאורה, ניתן היה להשיב, שרש"י רוצה להבהיר זאת, שגם לפי ,תרגומו", הרי המשמעות של ,על ברכי יוסף" היא כפשוטו בהתאם ל,ורבי", כי כאשר מגדלים ילד מחזיקים אותו לעתים קרובות, כפי שרואים במוחש, ,על ברכיו".

וכך ניתן היה להסביר גם מדוע משנה רש"י מלשון הפסוק ,על ברכי יוסף", ואומר ,,בין ברכיו":' - כי גידול הילד אינו כולל רק את הגיל שבו מחזיקים אותו ,על ברכיו", אלא גם את הגיל המאוחר יותר, והתקופה הארוכה יותר, כאשר הילד הוא ,בין ברכיו".

אך עדיין אין מובן, כדלעיל: אם רש"י צריך להבהיר, ש(א) גם לפי תרגומו צריך לפרש ,על ברכ"

בגשמיות, (ב) שהמשמעות של ,על" היא ,בין" - צריך היה רש"י לעשות זאת לפני כן, בפרשת ויצא, ולא רק כאן, בפרשת ויחי.

ד. רש"י שולל את פירוש תרגום *ונתן

ההסבר לכך הוא:

בהוסיפו את המילים ,גדלן בין ברכיו" רוצה רש"י לשלול את הפירוש של תרגום יונתן ,,כד אתילידו גזירינון יוסף". כלומר+', שברית המילה שלהם נעשתה על ברכי יוסף - שהוא היה הסנדק. ולכאורה, יש לפירוש זה מקור גם בדרך הפשט, כי:

א) לפי זה מפורשות המילים ,על ברכי. יוסף" כפשוטן ממש - שהוא החזיקם על ברכיו.

ב) גם המילה ,יולדו" ברורה יותר לפי פירוש זה.

לפי תרגום אונקלוס ניתן לשאול: כיצד מתאים להזכיר כאן את ענין הלידה - ,אתילידו", והרי כאן יש לציין רק שיוסף גדלם, בדומה לנאמר לגבי אפרים, ששם אין נאמר שיוסף ,ראה" כיצד נולדו ,לאפרים בני שלשים", אלא שהוא ראה אותם באופן סתמי. ואילו לפי תרגום יונתן, ש,על ברכי. יוסף" מדבר על זמן הברית, מתאים יותר להשתמש במילה ,יולדו",