241

יוסף אין מקום להעלם ולהסתר של מצרים, הוא שולט על מצרים ואינו מאפשר את ההעלם וההסתר של גלות מצרים, כדלעיל.

לעומת זאת, בני שבט לוי, לא שלטו במצרים. הם היו בזמן של גלות מצרים ואף בזמן של השעבוד הקשה ביותר, אך למרות זאת הם לא ,נבלעו" בכך, ואדרבא, משבט לוי שאבו בני ישראל כח להתגבר על קושי השעבוד, ואף להשיג את יתרון האור מן החושך5, עד אשר על ידי משה ואהרן, שהם משבט לוי היתה גאולתם של כל ישראל - לוי נותן את הכוח לשנות את הגלות.

ומשני ענינים אלו נובעים, על ידי שלוחיהם - שני אופני העבודה%:

מנשה נקרא כך ,כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי"ף. שם זה מזכיר שהוא נמצא במקום המשכיח ,את כל בית אבי", ולכן הוא צריך ,לקפוץ"% משם. זה מבטא את תשוקתו והחלטיותו לא לשכוח, אלא להיות קשור ל,בית אבי".

זוהי דרך של עבודה רוחנית, שבה עמלים לא להיות מושפעים מהסביבה, על ידי שמירה על קשר ל,בית אבי".

יהודי המצוי בגלות מזכיר לעצמו תמיד שהוא במצב העלול להשכיח ממנו את ,בית אבי", ועל ידי כך אין

הוא שוכח. הוא חש שאין זה מקומו, אלא מקומו הטבעי הוא בבית אביו המלך.

זוהי עבודתו של יוסף, שבהימצאו במצרים היתה ניכרת אצלו השפעתו של יעקב - ,בית אבי" - הנעלית מן הגלות ומן ההעלם וההסתר של מצרים.

ויש לומר, שלכן טען יוסף9 ,לא כן אבי, כי זה (מנשה) הבכור שים ימינך על ראשו", מצד עבודתו של יוסף הרי עיקר העבודה היא עבודתו של מנשה*.

ואילו אפרים נקרא כך ,כי הפרני אלקים בארץ עניי"% - המעלה באה ונובעת מעבודת שבט לוי, אשר בכחם ובשליחותם הפכו ישראל את חושך הגלות*, ,,וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"?.

כל *הודי הוא *וסף ולוי

נאמר* ,נוהג כצאן יוסף" - עם