226

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

200 לקוטי של התבטלות מוחלטת של שבעים השרים.

ואילו לפי מפרשי התורה, הקשורים למקרא - אשר בעולם העשיה* - אך עם זאת אין פירושם לגמרי לפי הפשט, אין כל כך מקום לפירוש שהקדושברוך-הוא נכנס עמהם, שהביטול והכיבוש של העולם הוא מצד בחינת סובב כל עלמין שמעל להשתלשלות, ולכן הם מפרשים שיעקב השלים עמהם, ש,יעקב" - יו"ד עקב - נמשך לבריאה יצירה עשיה על ידי השבטים, למרות שהוא עצמו אינו יורד, ומצדו קשור ביטול העולם למציאות העולם עצמה.

לעומת זאת לפי פירוש רש" - פשוטו של מקרא ממש - הקשור לעולם העשיה* ממש, מורגש הביטול של העולם מצד שרשו עצמו, ואז הביטול והבירור הם יותר בפנימיות, וקשורים למציאות העולם עצמו. ולפי זה הפירוש הוא ,,יוכבד השלימה מנין של ישראל".

וזה מתאים לכוונת של גלות ויציאת מצרים - מתן תורה, שאז, לא זו בלבד שנגרם ביטול בעולם, אלא שגם ניתן הכח שאחדות ה' תורגש במציאות העולם מצד עצמה*.

וינש ב

וכפי שהדבר התבטא במתן תורה עצמו, שבנוסף לכך שצפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה וכו'*, הרי הקול של ,אנכי הו" הגיע* מכל ארבע רוחות העולם והשמים והארץ%*.

ובדומה למסופר בגמרא*, שבשעת מתן תורה ,היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו" ואומות העולם נבהלו ובאו לשאול את בלעם, וכאשר הוא אמר להם ,ה' עוז לעמו יתן", הם נרגעו ואמרו ,ה' יברך את עמו בשלום""".

הערות

  1. 3. לקו"ת ויקרא שם.
  2. 4. ועד"ז לפי' הגמרא כנ"ל בתחלת השיחה, שכמה ענינים שבגמ' גם באגדות שבש"ס הם ע"פ פשוטו של מקרא. משא"כ במדרשי התורה. וראה לעיל ע' 79.
  3. 5. ומצד זה גופא מובן, שהוצרך להיות גם הביטול באופן של כיבוש, וההקדמה דיעקב
  4. 4. שיחות
  5. 5. השלים או הקב"ה השלים (שאלו ואלו דא"ח - עירובין יג, ב).
  6. 6. כי בכדי שהביטול ובירור העולם יהי' בשלימות, אין מספיק הבירור וביטול מצד שרש הנבראים, בחי' המלכות (שורש הע' שרים), דמכיון שזהו שרשם ומקורם, הרי מצדו ישנה איזו תפיסת מקום לביטולם ובמילא למציאותם.
  7. 7. ולכן, כהקדמה לביטול הגזירה דמ"ת [שענינו קישור וחיבור אלקות שלמעלה מגדר עולמות עם מציאות העולמות גופא - ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 18 ואילך. ועוד], הוצרך להיות גם הביטול שמצד בח" ז"א שלמעלה משורש לנבראים, שמצד בחי' זו אין להעולמות (גם ביטולם) תפיסת מקום, שלילת מציאותם היא באופן של כיבוש.
  8. 8. וע"ד הידוע בפעולת הביטול שמצד ב' ההמשכות. דממכ"ע וסוכ"ע (וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 10475 הערה 84).
  9. 6. שמו"ר ספכ"ט.
  10. 7. די"ל הפירוש וכוונה בזה דמציאות חשש קצוות גשמיים עצמה אמרה ודיברה אנכי גו'.
  11. 8. תנחומא שמות כה, שמו"ר פ"ה, ט. הובא ברש"י יתרו כ, ב. תניא פל"ו.
  12. 9. זבחים קטז, א.
  13. 0. ולהעיר גם מתנחומא ושמו"ר שם: הקול יוצא ונחלק לשבעה קולות ומשבעה קולות לשבעים לשון כדי שישמעו כל האומות כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.