224
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי
אין מדובר רק על ענין האמונה, שקשור יותר לדרגת אשה, אלא שבהדגשה על ה,זכרים", הרי מובלט שלא זו בלבד שלא שקעו בגלות, אלא, אדרבה, זהו ענין כיבוש הגלות - ,איש דרכו לכבוש"%.
ההסבר לכך הוא: ירידת שבעים הנפש למצרים היא, כדלעיל, כדי להביא גם לידי ביטול ובירור העולם, שבעים האומות ושבעים השרים. ובביטול ובירור זה יש שני אופנים: מצד בחינת זכר - זעיר אנפין", ומצד בחינת נקבה - מלכות.
מצד בחינת זכר הרי ,איש דרכו לכבוש". כיבוש, הוא באופן כללי, ההיפך. מרצונו של הנכבש. כלומר, הביטול הנוצר על ידי כיבוש הוא באופן שהדבר הנכבש עובר לרשות אחרת, אך אין שינוי במציאותו.
לעומת זאת, הביטול באמצעות זיכוך הוא באופן שהדבר עצמו משתנה, שזהו התפקיד ואופן העבודה של האשה - היא משנה ומכינה את המאכל עד להיותו ראוי לאכילה'".
וכך גם ברוחניות הענינים, בביטול הכוכבים והמזלות, ובמיוחד בביטול שבעים השרים, אשר מהם נובעת ההשפעה לעולם: גלות '? מצרים גילתה
לא רק אצל ישראל, כי אם גם אצל אומות העולם, שלשבעים השרים אין שליטה מצד עצמם, ואפילו לא מציאות מצד עצמם.
כלומר, האותות והמופתים ומפלת פרעה ומצרים הביאו לידי כך שגם פרעה ומצרים הגיע לאמונה ולהכרה ש,אני הו" בקרב הארץ":', ושהכוכבים והמזלות אינם השולטים, אלא הם כגרזן ביד החוצב, כפי שאמרו החרטומים ,,אצבע אלקים היא".
. הב'טול בבתינת זעיר אנפין הוא באופן של כיבוש
לכך מגיעים בעיקר מצד מדת המלכות שהיא השרש של המקום והזמן*, ושל ההשפעה לשבעים השרים. ולכן מורגש בהם, ובשבעים האומות שלמטה, שמלכותו בכל משלה, שלהם אין מציאות עצמית, וכל מציאותם וממשלתם היא מצד דרגת המלכות.
מצד דרגת האלקות שמעל לעולם, ובאופן כללי - בחינת זעיר אנפין, הרי הביטול הוא באופן שאין בכלל מקום למציאות מלבד ה' יתברך, ומצד דרגה זו של אלקות, הרי שבעים השרים הם בביטול מציאות לגמרי, ואין להם אפילו מציאות של כגרזן ביד החוצב.
הערות
- 1. לגבי כללות בחי' מלכות ומדרי' השבטים, דהן בחי' נוקבא כנ"ל.
- 8. יבמות סה, ב הובא בפרש"י בראשית א, כח.
- 9. להעיר מלקו"ת עקב טו, ד.
- 0. יבמות סג, א. 1 בהבא לקמן ראה תו"א נז, א ואילך. אוה"ת
- 5. וינש ב
- 6. שיחות
- 7. תשא ע' א'תתקפה ואילך. ועוד. וראה אוה"ת וארא (כרך ז) ע' ב'תרו ואילך.
- 2. וארא ח, יח.
- 3. וארא שם, טו.
- 4. שער היחוד והאמונה פ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.