220
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
אך תשובה זו אינה ברורה: אם הכלל כולל הן זכרים והן נקבות, יש להשתמש, לפי כללי הדקדוק, בלשון זכר?. = ובמיוחד בעניננו, כאשר הנקבות הן מעט שבמעט - שתיים מתוך ששים ושש, וכן אחת או שתיים בין ל"ג בני לאה, ואחת בין בני זלפה.
ד. גלות מצרים - הכנה למתן תורה
ההסבר לכך הוא:
במנין שבעים הנפש של ישראל מוצאים באופן כללי שני ענינים: א) הם כנגד = שבעים אומות< הקשורות לשבעים השרים שלמעלה". ב) הם קשורים למספר שבעים אצל ישראל - שבעים זקנים, סנהדרין וכו'''.
באופן כללי אלה הן שתי פעולות
וינש ב
שהיו צריכות להתבצע באמצעות הירידה של שבעים נפש למצרים. פעולה בקשר לישראל, ופעולה בעולם.
גלות מצרים היתה ההכנה למתן תורה ולקבלת התורה%, אשר אז התחדש לגבי ישראל ש,אנכי הו" (נהיה) = אלקיך" כחך* וחיותך*, ובעולם באופן כללי - נוצר הקשר והחיבור שבין אלקות לבין העולם, ואז בטלה הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים*.
וכהכנה לכך היתה צריכה להיות גלות מצרים הן לגבי ישראל, והן לגבי העולם.
ה. גלות מצרים - גילוי האמונה
חז"ל אומרים ש,האבות הן הן המרכבה""", אשר ,כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה .. כל ימיהם"*. הם היו תמיד במצב של התבטלות והתקשרות אל האלקות, ולכן היתה אצלם השראת השכינה בגלוי ממש*. וכדי שדרגה זו תחדור גם אל הנשמות שבדרגה נמוכה יותר, השייכות לעולמות בריאה יצירה עשיה, ועד לדרגות הנחותות ביותר של
הערות
- 7. וראה תוד"ה וליתני שלשה (קידושין ב, ב): פירוש משום דכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה וראה נח ו, כ. ז, ב.
- 8. אבל במשכיל לדוד (כאן מו, טו) תירץ: ולרמוז זה (דיוכבד נכנסה במנין הל"ג דבני לאה) הוצרך לכתוב כאן ושלש ואגב כתב נמי בבני זלפה שש עשרה. וראה רד"ק כאן מז, כו.
- 9. ראה זח"ב ה, ב. טז, ב. וראה רש"י וישלח לה, יא. תיב"ע ופרש"י האזינו לב, ח. אוה"ת במדבר ס"ע יח ואילך. לקו"ת ראה ל, ב. שעה"ת ח"א עד, א. אוה"ת סוכות ע' א'תשסה.
- 0. ראה רמב"ן בהעלותך יא, טז. בחיי נח י, א, יא, ט.
- 1. ראה בחיי כאן מו, כז. ובהנסמן בהערה שלפנ"ז.
- 2. להעיר מתיב"ע תולדות כח, ג: ותהי זכי לכנשת דבני סנהדרין דסכומהון שובעין כמניינא עממיא. וראה פרש"י וישלח שם.
- 3. ראה בארוכה תו"א ר"פ שמות. ובכ"מ.
- 4. ראה טושו"ע או"ח ס"ה.
- 5. ראה לקו"ת ר"פ ראה.
- 6. תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. 7 ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, \-
- 8. תניא פכ"ג.
- 9. תו"א כג, סע"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.