210
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
22 לקוטי
נרות מצוה של חנוכה, וכפי שמובן גם בפשטות, שעל ידי הוספה בנרות מתפרסם כיצד בכל יום נוסף משהו בנס הנרות8'.
ואילו לפי הדעה השניה, ש,טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקודש ואין מורידין" - שאלה טעמים אשר אינם קשורים לימי החנוכה ולנס חנוכהל' - הרי ה,,מהדרין מן המהדרין" היא תוספת והידור רק בדרכו של ה,גברא" באופן כללי - שהאדם יהיה מעלה בקודש וכו'?, אך לא ב',חפצא" של המצוה.
חנוכה
ד. טעמי הדעה השניה אינס קשורים לחנוכה
לפי זה ניתן להבין את ההדגשה וההרחבה בפירושו של רש"י על סוגיה זו, ואלה דבריו: פרי החג, מתמעטין והולכים בקרבנות דפרשת פינחס. מעלין בקודש ואין מורידין מקרא ילפינן לה (=נלמד מפסוק) במנחות בפרק שתי הלחם":.
לכאורה, אין מובנת ההרחבה ,בקרבנות דפרשת פינחס"?, ומדוע חשוב לציין ש,מעלין בקודש..." (א) נלמד מ,,קרא", (ב) שלימוד זה הוא ,במנחות בפרק שתי הלחם"?
ויש לומר - רש"י מדגיש שלפי דעה זו אין הטעמים של בית שמאי ובית הלל קשורים לחנוכה ולנס חנוכה.
,פרי החג מתמעטין והולכים בקרבנות דפרשת פנחס" - לכך אין כלל קשר עם חנוכה. ,מעלין בקודש ואין מורידין מקרא ילפינן לה במנחות
הערות
- 8. ראה פנ"י שבת שם ד"ה פליגי בה. שו"ת גליא מסכת או"ח ס"ו. וראה לשון הלבוש שם סתרע"א ס"ב.
- 2. ולהעיר מלשון הרי"ף: לשנה אחרת קבעום ח' ימים טובים כו' והלכך מברכינן אניסא כל יומא ויומא כו' הואיל ובכל יום ויום ה" הנס מתחדש באותו פח של שמן (וראה גם הלשון בב"י סי' תרע"ב ד"ה ומ"ש ,מתשובה אשכנזית"). אבל ע"פ מש"כ בביאורי הגר"א הנ"ל (הערה 3) דדעת הרי"ף היא כמ"ד הב' מדהביא מימרא דרבב"ח אר"י שני זקנים כו' ומסקנא דב' זקנים היא כמ"ד מעלין בקודש, מובן דלדעתו הוספת הנרות אינה מוסיפה בהנס. בכ"י (כבפנ"י כו' הנ"ל), וא"כ הנרות הנוספים אינם מגוף המצוה כ"א רק מצד המצוה דמהדרין (מעלין בקודש) שעל הגברא (ראה לשון הב"י שם. ולהעיר מצפע"נ שם).
- 9. בשו"ת גליא מסכת (וראה גם פנ"י) שם ועוד דב' הטעמים צריכים זל"ז, דגם למ"ד כנגד פרי החג ומעלין בקודש כו' צריך להטעם כנגד ימים היוצאין או הנכנסין. וכן משמע במס' סופרים (הנ"ל הערה 2). אבל זהו רק לקבוע מספר הנרות, משא"כ בנוגע לתוכן ההידור - ,עיקר טעמייהו על פי פרי החג ומעלין בקודש .. אין ענין פלוגתתן נוגע ונובע מקורו מיסוד ושורש נס של חנוכה" (שו"ת שם). ואכ"מ.
- 0. ראה חדא"ג מהר"ל שבת שם: מ"מ מצד האדם מתעלה האדם ביתרון של קדושה יותר
- 5. ולפיכך כו'. וראה מ"ש בספרו נר מצוה ד"ה ת"ר נר חנוכה (ע' כא ואילך).
- 1. צט, א.
- 2. בפשטות י"ל דבא להדגיש למתמעטים והולכים בקרבנות, היינו דמצינו הענין דפוחת והולך בקודש (ראה חדא"ג מהרש"א שם. פנ"י שם. ועוד), אבל עדיין צריכה ביאור ההוספה ,דפרשת פנחס".
- 3. ואולי י"ל דרש"י בא לפרש שיש בזה חיוב ומה"ת [ולא כבברכות כח, א: גמירי מעלין כו' (וראה ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג: שמעתי שמעלין כו'). וראה שד"ח כללים מערכת מ"ם כלל קצד. מאסף לכל המחנות או"ח סכ"ה סקי"ב - הדיעות בכמה פרטים בזה]. ועפ"ז מתורצת קושיית הפוסקים (הנ"ל הערה 17) דאין לברך על הידור.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"כ ע' 210
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.