209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדליק פחות משני הנרות אשר הדליק בלילה השניל'.
גּ. ,חפצא" או ,גברא"
ביתר עומק יש לומר, שיש הבדל בין שתי הדעות לגבי מהות הקשר שבין ,מהדרין מן המהדרין" לבין ,מצות נר חנוכה":
ההבדל ביניהם בפשטות הוא: לפי הדעה הראשונה קשורים הטעמים של בית שמאי ובית הלל לימי החנוכה - כנגד הימים הנכנסין וכנגד הימים היוצאין. ואילו לפי הדעה השניה, קשורים הטעמים לענין ,צדדי" - פרי החג, והנהגת האדם בקודש.
במילים אחרות: א) זוהי חובה החלה על ה,,גברא": בכך שהוא מוסיף והולך בכל לילה במספר הנרות, או פוחת והולך לפי דעת בית שמאי, נוסף הידור בקיום המצוה של האדם, אך הנרות שהוא מוסיף הם בבחינת ,,רשות":'.
ב) זהו פרט ודין במצוה עצמה',
חנוכה שיחות 1
הנרות נעשים ,חפצא דמצוה"?' של מצות נר חנוכהפ"'.
והמפרשים מציינים הבדל בהלכה למעשה בין שני הסברים אלו: כאשר הביאו לאדם את הנרות הנוספים לאחר שברך על הנר הראשון, האם עליו לברך על הנרות של ההידור, וכפי שידועה מחלוקת האחרונים בכך".
וזהו ההבדל בין שתי הדעות:
לפי הדעה הראשונה, ש,טעמא דבית שמאי. כנגד הימים הנכנסין וטעמא דבית הלל כנגד הימים היוצאין" - שזהו טעם הקשור לימי החנוכה ולנס חנוכה, שעליו תקנו את מצות נר חנוכה - הרי הנרות שמוסיפים בכל יום הם חלק מחנוכה וממצות נר חנוכה, הנרות הם
הערות
- 2. וגם להדיעות דצ"ל מעלין דוקא אבל ,בשוין נמי אסור" (ר"ן למגילה כו, א. מאירי שם. דיעה הראשונה בשו"ע או"ח סקנ"ג ס"ד) - הרי בנדו"ד שאי אפשר לו להעלות, ולאידך - מחוייב בהדלקת נ"ח (משא"כ גבי ס"ת שבמגילה שם כז, א), פשוט שטוב יותר להדליק ב' נרות (בשווה ללילה שלפנ"ז) מלהוריד ממש. - ועצ"ע בליל ד' ויש לו רק לשני נרות.
- 3. לשון הרמ"א מדרכי משה סי' תרעד (מהג"מ). ביאורי הגר"א סתרע"ו ס"ה.
- 4. וי"ל דזהו החילוק בין ,מהדרין" או ,מצוה מן המובחר": ,מהדרין" מדבר בהגברא, ו,מצוה מן המובחר" - בהחפצא. ועפ"ז תומתק הוספת הרמב"ם שם ,והמהדר יתר על זה ועושה מצוה מן המובחר כו'".
- 5. ולהעיר שבטור וש"ע שם (סתרע"א ס"ב) לא הובא שיש ,מצות נ"ח" ויש ,מהדרין כו'". ומפשטות הלשון ,כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך כו'" משמע, דההוספה נעשית חלק מגוף המצוה, וראה הערה 17.
- 6. מלשון הרמ"א (סי' תרע"ד ס"א) ד,עיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר אינו למצוה כ"כ" - אין הכרח דס"ל שההידור הוא רק במעשה הגברא ושאר הנרות הם מעין ,רשות" - שהרי כותב ,כ"כ" (ובפרט שלא כתב כלשונו בד"מ מהג"מ ,,רשות" (הנ"ל הערה 13)), כ"א שגם הם נעשים חלק מהמצוה, אלא שבזה אפשר ב' אופנים: א) דחל עליהם שם המצוה ומ"מ אינם כעיקר מצותו (ואין מברכין עליהן בפ"ע?). ב) דנעשים כעיקר המצוה. וראה בהמצויין בהערה הבאה.
- 7. ראה אנציקלופדיא שם ע' ערב. וש"נ. אלא שבכמה אחרונים (ש"נ) הסברא לא לברך על הידור מצוה הוא (גם) מצד מעשה הגברא, ,היכן צונו דלא הוה רק למהדרין" (לשון הפרמ"ג א"א ר"ס תרעו). וראה ביאורי הגר"א (שבהערה 13).
מצוטט ב־2 עמודים
- שיעורי הלכה למעשה הכנסת שבת לקו"ש ח"כ ע' 209
- משולחן הארי שם בקו"א סק"ה לקו"ש ח"כ ע' 209
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.