200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
222 לקוטי
האחרות שקיים יוסף, וכן קיום מצות
שבת וכל המצוות על ידי כל השבטים'', אינם נאמרים במפורש בפסוקים''.
ענין זה הדגשת מעלת שמירת השבת על ידי יוסף מופיע במדרש גם במקום אחר*:
,מי הקדימני ואשלם""', מדבר ביוסף שהוא הקדים ושימר את השבת עד שלא ניתנה, וטבוח טבח והכן, אמר רבי יוחנן ערב שבת היתה ואין והכן אלא לשבת, שנאמר והיה ביום הששי והכינו... (ובסיום המדרש נאמר) אמר הקדוש-ברוך-הוא: יוסף, אתה שמרת את השבת עד שלא ניתנה התורה, חייך שאני משלם לבן בנך שיהא מקריב קרבנו בשבת".
ממדרש זה מובן, בהמשך לאמור לעיל, שההדגשה המיוחדת על שמירת השבת של יוסף איננה רק משום שאצלו נאמר הדבר בפסוק, אלא שאצלו היתה שמירת השבת בעלת יתרון"' לעומת
מקץ ג
קיום שאר המצוות עלידו*', ולעומת קיום המצוות על ידי שאר השבטים, עד אשר כתוצאה מכך זכה דוקא בן בנו של יוסף לשכר מיוחד על שמירת שבת, ואדרבה - זוהי הסיבה לכך שדוקא שמירת השבת של יוסף מוזכרת במפורש בפסוק.
יש להבין: מהי המעלה המיוחדת של שמירת השבת על ידי יוסף לעומת שמירת השבת של שאר השבטים"", וכיצד היא נרמזת במילים ,,וטבוח טבח והכן"?
ב. מדוע הוכחה בדרך השלילה!
כן יש להבין את ההוכחה מן הכלל ,אין והכן אלא שבת" על כך ש,שמר יוסף את השבת":
כפי שמבינים בפשטות, ההוכחה היא, שמכיון שיוסף הורה להכין את המאכלים לשבת לפני שבת, הרי זאת
8 ועד"ז ביעקב ,,שכתוב בו שמירת שבת .. קבע תחומין מבעוד יום" (ב"ר פי"א, ז), ,ששמר יעקב את השבת קודם שניתן" (שם פע"ט, ו (בסופו)). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 241 ואילך.
9 ביפ"ת השלם לב"ר כאן: אלא נקט שבת אגב אורחי' דסעודו', ועוד כי השבת הוא אות ועיקר גדול ששקולה כנגד כל המצות*. ועוד דהוי חידוש משום דבן נח מוזהר עליו.
אבל טעמים אלו מסבירים רק הטעם מדוע יש בו לימוד מפורש ששמר את השבת אף שקיים כל המצות. ובבמדב"ר הנ"ל משמע שיש יתרון בעצם שמירת שבת שלו, כבפנים.
הערות
- 1. ,אברהם שאין כתוב בו .. יעקב שכתוב בו כו'". ובמפרשים שם.
- 4. וכן יש לפרש לכאורה בכמה מקומות בחז"ל (ראה הערה 6) דאי' בנוגע ליצחק ויעקב שקיימו מצות פרטיות, וכן בנוגע לכמה מהשבטים (כבויק"ר שם: ,,יהודה קיים מה שכתוב בתורה"), שהפירוש בזה, שבמצות אלו ובאנשים אלו ישנו לימוד מכתובים.
- 5. ראה חולין צא, א. ובהנסמן בהערה 8.
- 6. במדב"ר פי"ד ב (בסופו).
- 16. איוב מא, ג.
- 7. ומובן שכ"ה גם לפי הדרשה בב"ר שלפנינו. אלא שר"י מוסיף (במדב"ר שם) את ענין השכר ,שאני משלם לבן בנך כו'".
- 7. *) ועד"ז הוא ברמב"ן תולדות כו, ה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז לקו"ש ח"כ ע' 200
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.