200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
מקין ג
א. ,אץ והכן אלא שבת"
על הפסוק' ,וירא. יוסף... ויאמר לאשר על ביתו... וטבוח טבח והכן...", נאמר במדרש:: ,והכן, אין והכן אלא שבתי, היך מה דאת אמר (=כנאמר) והיה ביום הששי והכינו..."י, הדא אמרה (=זאת אומרת) ששמר יוסף את השבת קודם שלא תינתן":.
מפשטות לשון המדרש ניתן לטעות, שהכוונה בכך היא להבדיל את יוסף משאר אחיו, ואת שמירת השבת משאר המצוות. כלומר, שהוא - ולא השבטים האחרים - שמר שבת; שמר שבת - ולא מצוות אחרות.
חז"ל" אומרים שהאבות קיימו את כל
מצוות התורה, למרות, שלא נצטוו על כך, ונאמר אצל אברהם" ,,למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו", וודאי הוא שגם אצל יעקב קויים ,,יצוה את בניו" - את כל בניוי, וכפי שכותב רש"י במפורש בפירושו על הש"ס ,שבני יעקב שומרי מצוות היו, דאףעל"פי שלא ניתנה תורה מקובלין היו מאבותיהן"! -
אלא, כוונת המדרש איננה לשלול את קיום שאר המצוות על ידי יוסף!! ואת קיום מצות השבת ושאר המצוות על ידי השבטים:י, אלא לציין ששמירת השבת על ידי יוסף נלמדת מן הפסוק - (,הדא אמרה"%י - ואילו המצוות
הערות
- 1. שיחות 1
- 1. פרשתנו מג, טז.
- 2. ב"ר פצ"ב, ד. וש"נ.
- 3. בכ"מ (מכילתא בשלח יג, יט. לקח טוב שם) ,אין והכן אלא ערב שבת", במכילתא דרשב"י שם ,אלא לצורך שבת". בבמדב"ר פי"ד, ב (בסופו) ,ע"ש היתה ואין הכן אלא לשבת". וראה תנחומא נשא כח בסופו (ותנחומא באבער שם לג): והרי אין דרך המלכים להכין מיום לחבירו כו'. ובפשטות זוהי כוונת הב"ר שבפנים - ראה רבינו בחיי כאן. פי' מהרז"ו לב"ר כאן. ועוד. בהלשון ,אין והכן אלא שבת" - ראה לקמן הערה 64.
- 4. בשלח טז, ה.
- 65. כ"ה בב"ר לפנינו, וביל"ש כאן ,עד שלא תינתן". ועד"ז הוא לפי כמה גירסאות במדרש (ראה ב"ר הוצאת תיאודור-אלבק. ושם גם גירסא ,,קודם שתינתן"). ובבמדב"ר ותנחומא שם: ,עד שלא ניתנה".
- 6. ראה יומא כח, ב. משנה סוף קדושין. פרש"י תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ) לגבי אברהם.
- 8. וראה פרש"י תולדות שם יב. כז, ג. ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב). וראה ויק"ר פ"ב, יו"ד.
- 7. וירא יח, יט.
- 8. וראה בארוכה פרשת דרכים בתחלתו (דרוש א' וב'), בית האוצר (בתחלתו) וש"נ - אם קיום המצות דהאבות והשבטים הי' רק להחמיר על עצמם או גם להקל, שיצאו מכלל בני נח ודינם כישראל. וראה ע"ד הפשט - לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 145 ואילך. 265 ואילך. וש"נ. ועוד.
- 9. חולין צא, א ד"ה פרע להן - בפירוש פסוק זה (,,וטבוח טבח גו'").
- 0. להעיר ממדרש לקח טוב כאן: מכאן שהיו אבותינו נהוגים במצות קודם מ"ת.
- 1. ראה יפ"ת (השלם) כאן: וה"ה לכל המצות.
- 2. ראה מדרש שכל טוב כאן: מכאן שהיו האבות והשבטים שומרין מצות שבת עד שלא ניתנה.
- 3. להעיר מלשון המדרש (ב"ר פי"א, )
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.