197

28 לקוטי

ובפרט שאפילו בנוגע לחלום של יהודי ישנו כלל (אשר רש"י הביא כבר בפירושו על התורה*): ,,אין חלום בלא דברים בטלים" - יכול אם כן להיות, שאפילו אם כללות החלום הינו אמתי, הרי הפרט הזה שעתידות לבוא ,,שבע שני רעב" (;שני רעבון") הוא מה,,דברים בטלים" שבו.

ח. על 8" הלכה האיסור הוא גם ב,שנת רעבון"

על פי זה יובן גם דיוק הלשון בטורל ובשולחן-ערוך% - המשנים מלשון הש"ס (,,בשני רעבון") ואומרים ,,בשנת רעבון":

בגמרא, לפני ובסמוך למאמר ,,אסור לאדם כו'", מדובר אודות השכר של ,המרעיב עצמו בשני רעבון", שזה (כפי שרש"י מפרש שם) ,בשכר שמצער עצמו, כשישראל בצער"; ובדומה לכך תיכף לאחר המאמר ,אסור לאדם כו'", מובא המאמר ,בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן כו'". שמזה מוכח, כי בדרך ההלכה, טעם איסור זה (אינו כמו בדרך הפשט, כנ"ל, אלא) מחמת העובדה אשר ,ישראל שרויין בצער".

מק א

ובמילא אי אפשר לומר שהאיסור שייך רק ,,בעני רעבון" - משום שגם ב,שנת. רעבון" הרי ,ישראל שרויין בצער".

ט. :וסף נזהר גם לפני שנות הרעב - כדי שלא להוליד בשנים אלה

לפי הביאור הנ"ל בפירוש רש"י, יוסבר דיוק נוסף בענין:

בפסוק כתוב ,וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב", ומזה שהפסוק מדבר אודות הלידה מובן, שלא רק שבשני הרעבון גופא ישנו איסור לשמש... אלא גם תשעה חדשים לפני כן, באופן שההולדה לא תהיה בשני הרעבון - ולכאורה, הרי לשון חז"ל היא ,לשמש מטתו בשני רעבון"%?

על פי הנ"ל הדבר מובן: מכיוון שהטעם הוא (לא משום ש,ישראל שרויין = בצער", שאז יש מקום להשמר רק בשני הרעבון עצמם (כאשר קיים הצער) מלעשות פעולה הפכית% - אלא) מצד הזמן, שאז שולטת הנהגה של היפך ישובו של עולם, לכן לא מתאים שבזמן זה יוולדו ילדים (ישובו של עולם בפועל).