196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ורבו"?", הרי כל עוד לא ברור כי קיים מצב של ,שני רעבון", מובן כי בדרך הפשט אסור להמנע מפריה ורביה, אסור לבטל מצות עשה מחמת ספק שיתכן ואלו הם ,,שני רעבון".
ועל פי זה מתורצת ממילא השאלה הנ"ל מיצחק ולוי - אצל יצחק היה (כדיוק לשון רש"י?) רק ,שנת רעבון" (לא ,שני רעבון"); ובדומה לכך אצל לוי, שהיה זה בתחילת (שלושת החדשים) של שנת הרעב השנית (משום שיוכבד נולדה בסוף השנה השנית של הרעב) - עוד לפני שנוצרה חזקה* של שני רעבון".
מה שאין כן יוסף ידע ובאופן ברור שהרעב הנוכחי הוא חלק מהנהגה מיוחדת, ומתחילות כעת ,שבע שני רעב" - כמסופר ובארוכה בפרשה פתרונו של יוסף, ,את אשר אלקים עושה .. יהיו שבע שני רעב"* - לכן אצלו חל האיסור מיד מהיום הראשוןל.
ולכן ,מכאן" לומדים, שבכל מקרה בו יודעים בוודאות כי אלו ,שי רעבון" (שהדבר הופך לחזקה), אזי ,אסור לאדם לשמש מטתו".
לוי לא חשש שזו תקופת רעב - כי לא ידע שיוסף פתר החלום לכאורה ניתן לשאול: בוודאי נתפרסם אז פתרונו של יוסף לחלום פרעה, שיגיעו ,שבע שני רעב", ובפרט שכבר ראו שהדבר מתקיים בפועל - אם כן מדוע לוי לא חשש מאיסור זה?
והתירוץ בפשטות: לוי לא ידע אז שפותר החלום הוא יוסף*, ואדרבא - ידעו שזהו נער, עבד", וכמו כן ידעו שחרטומי פרעה, פותרי החלומות הקבועים של מלך מצרים לא אמרו כך וכו' - הרי שאסור לו לסמוך על חלום פרעה ועל פתרון של נער עבד ולבטל בשל כך את ציווי השם של ,,פרו ורבו".
הערות
- 2. בראשית א, כח (וברש"י ,מצווה כו'"). נח ט, ז וברש"י.
- 3. להעיר מלקו"ש שם (ע' 220 ואילך) אימתי הוי חזקה בב' פעמים או ג' פעמים. ע"ש. - [וי"ל דכאן תלוי בענים דוקא (ולא - בכל זריעה בפ"ע. ולהעיר מב"ב רפ"ג במשנה (בשדה אילן כו'). שם כח, ב) - כי החזקה מורה שהוא זמן של רעב (כבפנים בארוכה); וכמובן ג"כ מלשון רש"י אצל יצחק, שהי' ,,שנה קשה" מכיון שהי' ,שנת רעבון"].
- 4. פרשתנו מא, כה ואילך.
- 5. ואולי יש לומר שזוהי הכוונה בת" המפרשים (מושב זקנים עה"ת ועוד. וראה טור הארוך וגו"א כאן) דרק יוסף נאסר מפני שהי' יודע כמה זמן יהי' הרעב*, משא"כ לוי שלא הי' יודע
- 5. *) ברבותינו בעה"ת כאן הביא בשם ר' יהודה
- 6. מק א שיחות 7
- 7. לא נאסר לו - דלפי פשוטו דבריהם תמוהין (כמו שהקשה החיד"א (פתח עינים תענית שם. פני דוד פרשתנו אות ד) בשם נמוקי רבינו ישעי' לחומש), דא"כ כל אדם יהי' מותר לשמש בשני רעבון שהרי אינו יודע כמה שנים יהי' הרעב.
- 6. כפשטות הכתובים. וראה ר" ומפרשים שצויינו בהערה 24.
- 7. ובפרט ע"פ פרש"י שם (מקץ מא, יב).
- 10. חסיד, דרק כגון נביא ששמע מפי הקב"ה שעתיד להיות רעב כמו יוסף אסור כו'. דדבריו תמוהין (כמו שהקשה בפתח עינים תענית שם) שהרי מפורש ,,אסור לאדם כו'".
- 11. וע"פ המבואר בפנים שי לתרט, כי כוונתו רק קודם שעברו (החזקה ד)שני רעבון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.