194
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לשמש מטתו ,,בכניסתו לתיבה", ,מפני שהעולם שרוי בצער""י;
כיצד אם כן אומר. רש"י ,מכאן שאסור כו'", שהדבר נלמד דוקא ,מכאן", בה בשעה שניתן ללמוד זאת מהפסוק לפני כן לגבי נח?
ד. אצל נח איסור שונה - כי הוא עצמו היה שרוי בצער
הביאור בזה, אשר היא הנותנת: בהוספה (על לשון הגמרא) של המילה ,מכאן" מבהיר רש"י אשר כאן (בדרך הפשט) אין זה אותו איסור כמו אצל נח, משום שכאן כלל לא קיים הטעם האמור שם של ,העולם שרוי בצער"י+:
,העולם שרוי בצער" (במבול) משמעו על העולם בכללו. ואדרבה - לא ביחס לבני אדם, חיות... - עליהם כלל לא ניתן לומר שהם היו אז בבחינת ,שרוי בצער" - שהרי כל אלה לא היו במציאות, כמו שנאמר ,וימח את כל היקום"*3.
ואם אכן נפרש שהכוונה היא לאותו חלק מה,עולם" שניצול בתיבה (שהשהיה בתוכה נחשבת ,שרוי בצער") - הרי נח ובניו ונשיהם היו בכללם, במצב של ,שרוי בצער"
ואין זה כמו האיסור הנלמד כאן -
שמפני שמספר מסויים (רוב) האנשים הינם בצער לכן חובה על אחרים להשתתף בצערם?י;
ובמילא לא ניתן ללמוד מנח שב,שני רעבון" ישנו איסור על אלה שאינם סובלים מהרעב - כמו בנידון דידן לגבי יוסף, שאצלויי לא חסרה תבואה*.
ה. האיסור למי שאינו בצער - רק ב,שני רעבון" מתמשכות
והביאור בזה, בהקדים דיוק לשון רש"י ,(אסור לאדם לשמש מטתו) בשני רעבון" - שלכאורה: הן אמת שזו לשון הגמרא, אמנם מטרת רש"י היא לפרש את הפסוק (ואף אינו מציין שמקור הפירוש הוא בגמרא); ואם כן לא היה עליו לנקוט לשון שונה, אלא לומר ,אסור כו' בשנת הרעב", כלשון הפסוק
אותו הוא מפרש ,בטרם תבוא שנת הרעב"?
ובפרט שקיים חילוק ביניהם, ובפשטות: ,שנת הרעב" פירושה
הערות
- 0. שם ז, ז.
- 1. ולהעיר שמלשון רש"י ,,מכאן שאסורו כו' בשני רעבון" משמע, שהוא גדר חדש (ולא ענין ,שרוי בצער").
- 3. *ן4) נח ז, כג.
- 4. מק א שיחות -
- 2. ע"ד תי' הג' שהובא לעיל סוף סעיף א.
- 3. ראה עד"ז מלאכת הקודש לפירוש רש"י כאן.
- 4. משא"כ בכל מצרים שהוצרכו לקנות תבואה אצל יוסף (פרשתנו מא, נה וברש"י. ויגש מז, יג (וברש"י) ואילך). ולהעיר מהשקו"ט ע"ד ההלכה (הובאה בשערי תשובה לשו"ע או"ח סו"ס תעקד) כאשר המזונות עולה ביוקר גדול האם נל' רעבון.
- 8. ולכן גם יצחק ולוי לא נאסרו מטעם ,שהעולם שרוי בצער" - כי היתה להם תבואה (כנ"ל סוף סעיף א ובהנסמן בהערות 23, 25).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.