193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
כמפורש בתורה'].
ולא ניתן לומר שרש"י סומך על אחד מהתירוצים הנ"ל - משום שנוסף על הקשיים השונים שיש בכל אחד מתירוצים אלה (שאין כאן המקום להאריך בהן), הרי ביחס לכולם קיימת אותה שאלה: - הם (אפילו) אינם נרמזים כלל בפירוש רש"י,
[וכמדובר כמה פעמים, שרש"י כתב את פירושו על התורה בסגנון, שגם ,בן חמש למקרא" יוכל להבין את כוונת
רש"י ממילותיו (הספורות), מבלי שיצטרך לחפש כל הוספת ביאור עליהן].
מכך שרש"י אומר כאן סתם - ללא שום חילוקים ותנאים: ,אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון", מוכח, כי (א) זהו איסור, כפשוטו?י; (ב) האיסור חל על כל אחד ללא הבדל - גם על יוסף (לפני מתן תורה), וגם על ,חשוכי בנים" (ובליל טבילה); (ג) הוא אינו קשור דוקא בכך שישראל שרויין בצער, אלא באם רק קיים מצב של ,שני רעבון" בעולם - הדבר אסור.
מק א
ג. הדגשת רש"י שהלימוד ,מכאן" - ולא מנח
תמיהה נוספת בפירוש רש"י זה:
רש"י אומר ,,מכאן שאסור לאדם כו" - שהאיסור נלמד מפסוק זה. מהדגשת רש"י ,,מכאן" מובן, שרש"י בא לשלול מקום אחר ממנו ניתן לכאורה ללמוד את האיסור - ומבהיר איפוא רש"י שהלימוד הוא מכאן דוקא.
מוצאים אכן בירושלמיי3 ובמדרש'*, שבנוסף ללימוד הנ"ל מיוסף, מובא הפסוק שנאמר לגבי נח* ,ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך", וממנו לומדים כי ,בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המטה"; שזהו לכאורה אותו איסור כמו ,בשני רעבון"3 - שבזמן שהעולם שרוי בצערי3 אסורים בתשמיש המטה.
ותמוה ביותר: רש"י עצמו בפירושו על התורה" אומר שנח היה אסור
הערות
- 0. ראה הערה 5.
- 1. וכבר האריכו במפרשים בכו"כ קושיות. וראה לעיל הערות 12, 13, 21.
- 2. ראה גם לעיל הערה 12. ופשיטא שאין לתרץ בפרש"י עה"ת עפמ"ש בשד"ח שצויין בשוה"ג להערה הנ"ל.
- 3. וכפשטות הכתוב, דוליוסף יולד גו' בטרם תבוא שנת הרעב - הא אם היו באים שנות הרעב לא היו נולדים אפרים ומנשה, אף שאז הי' יוסף חשוך בנים, כדיוק המפרשים.
- 4. תענית שם.
- 5. ב"ר פל"א, יב. פל"ד, ז. וראה גם המצויין לקמן הערה 51.
- 6. נח ו, יח.
- 7. להעיר גם מהלימוד בירושלמי וב"ר שם ,בשעת שאת רואה חסרון בא בעולם עשה אשתך גלמודה" (ראה קרבן העדה שם). וראה לקמן הערה 51.
- 8. כדלקמן מפירוש רש"י (גבי נח). וראה משכיל לדוד כאן. ולהעיר גם מרמ"א או"ח סר"מ סי"ב ד,,ה"ה בשאר צרות שהם כרעבון" (וראה עזר מקודש לשו"ע אה"ע סכ"ה ס"ו. מלאכת הקודש לפרש"י באן).
- 9. נח שם. ועד"ז ברש"י שם ז, ז (וכבר שקו"ט במפרשים למה הוצרך רש"י לכפול הפירוש, ומוסיף הטעם בפעם הב' דוקא. ואכ"מ). וראה גם רש"י שם ח, טזחיז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.