185

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

204 לקוטי

א. שני התשלומין לעוון מכירת *וסף

בקשר לכך שאחי יוסף מכרו את יוסף ,בעשרים כסף"', נאמר בירושלמי?: ,,לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף (שהן חמש שקלים) .. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהם טבעה (שתי כסף - מחצית השקל) לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו - טבעה".

כלומר, מפני מעשה מכירת יוסף ,התחייבו" ישראל בשני סוגים של

,תשלומין" - פדיון בכור ומחצית השקל. מפרשיםי מסבירים את הקשר ביניהם:

מחצית השקל היא ,כופר נפשו",

ועל פי הידועי, שמפני עוון מכירת יוסף נגזר עונש הגלות לדורות. כלומר, מכירת יוסף היא ,,חטא נמשך" הדורש כפרה לדורות - ,כופר נפשו" של מחצית השקל שחייבים ישראל לתת.

והטעם של פדיון הבן - ,ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים... על כן אני זובח לה'... וכל בכור בני אפדה"? - קשור לכך, שעקב מכירת יוסף, בכורה של רחל, היו גם ,,בכורי ישראל" בכלל סכנה, אלא ,ה' עשה להם נס ולפיכך הוצרכו פדיון לדורות"?.

אך יש להבין: מדוע גרם עוון מכירת יוסף לכך שישראל יחוייבו בשני סוגי תשלומין" - הן פדיון הבן והן מחצית השקל?

ב. *ש קשר הדוק ביץן מחצית השקל לבין בדיון בכור

בנוסף לכך קשה: בירושלמ"' כתובים שני עניני התשלומין בהמשך

הערות

  1. 1. פרשתנו לז, כח.
  2. 2. שקלים פ"ב סה"ג. וכ"ה בב"ר פרשתנו עה" (פפ"ד, ית)*. ועוד.
  3. 3. ביפה תואר שם, שמכירת יוסף היא טעם רק על ערך הפדיון, וכן על הסך של מחצית השקל (וראה פי' ,הכותב" לע"י שקלים שם). אבל בנזר הקדש (הארוך) לב"ר שם הוא כבפנים.
  4. 4. נזר הקדש שם.
  5. 5. ר"פ תשא.
  6. 6. *) בב"ר שם מכרתם בנה של רחל כו" לפיכך יה" כאו"א מפריש ערך בנו ה' סלעים. וראה רש"י, יפה תואר ופי" מהרז"ו לב"ר שם. חזקוני פרשתנו עה"פ. ובב"ר הוצאת טהעאדאר (אלבק): מפריש ה' סלעים של בן (בלי תיבת ..ערך").
  7. 6. זח"ב (בתוספות) רעו, א. זהר חדש פרשתנו (כט, א). ובכ"מ. ולהעיר משבת י, ב ותוד"ה ה"ג שם.
  8. 7. בא יג, טו.
  9. 8. ל' נזר הקדש שם.
  10. 9. ולא משמע שווהי פלוגתא. וראה הלשון בב"ר שם: א"ר יהודה כו' (ולא ר' יהודה אומר). וראה לקמן בפנים.
  11. 0. שקלים שם. וכן בפסיקתא דר"כ. פ' שקלים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.