175

14 לקוטי

מעלתו של היהודי היא"?, שלא זו בלבד שהוא עצמו חם ומחמם יהודי אחר, אלא בכחו גם להאיר את עצמו: לראות בעיני שכלו - ,החכם עיניו בראשו", בההוא דשריא אל רישא7? (=במי ששורה על ראשו) - לא כפי שמתחשק לו ולסביבתו, אלא כפי שצריך להיות והוא מסוגל לבצע זאת אף כאשר אין הדבר מתאים לטבעו, ואף אם הוא מנוגד לטבעו.

כפי שנאמר בגמרא?, שייתכן שאדם יקיים את כל רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, ויקיימם בחיות, ובכל זאת הוא מכונה ,לא עבדו"?, מפני שהוא איננו עושה את ההיפך מטבעו.

כדי שיהיו ,,עושין רצונו של מקום הכרחית עבודה של ,בכל מאודך"*, עשיה מעל למדידות ולמגבלות הטבעיות של האדם דבר המתאפשר על ידי כך ש,,מאיר".

כיון ששני הענינים של חום ואור הם ענינים פנימיים בעבודת התורה והמצוות, לכן, כפי שאומר הרבי בשיחתו, ,צריך להיות אדם שיכוון" את סדר העבודה'י.

י"ט כסלו א

עם נתינת כח לכך - כיצד להתחמם ולהאיר את עצמנו וסביבתנו. ו,הפועלים יכולים לסמוך על חכמתו של המכוון, אך עליהם להישמע להוראותיו באופן מדוייק".

ו לימוד חסידות - חובת כל אדם בכל :וס

על כך מוסיף הרבי עוד ענין בשיחתו: ,מאידך, אין הם יכולים... לסמוך על האויר שנושם המכוון, כל פועל בעצמו צריך להתחבר לרוח החיים...":

ניתן לחשוב, שכיון שמסתמכים על חכמת המדריך וצריך להישמע לו בדיוק, די בהתמסרות זו.

- כפי שטען פעם מישהו, שיכתיבו לו בדיוק מה עליו לעשות, מאל"ף ועד תי"ו, והוא יישמע לכך, כי מסר את רצונו, אבל לעמול ולחשוב בעצמו אין הוא רוצה -

לכך אומרים, שיחד עם מסירת הרצון, יש צורך ב,קומה שלימה", עם חב"ד (שכל) חג"ת (מדות) ונה"י (עשיה). אלא שאת השלמות הזאת צריך ,,לרתום" לביצוע רצון המשלח, ,להישמע להוראותיו באופן מדוייק".

זוהי משמעות דברי הרבי בשיחתו, שלגבי האויר שכל אחד צריך לנשום, אין הוא יכול לסמוך על המדריך, שלא כשיטה:" של ,צדיק באמונתו יחיה"',