166
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
14 לקוטי
וישלח
א. שני הפירושים של ,קטנת"..."
על הפסוק' ,קטנתי מכל החסדים ומכל..." מסביר אדמו"ר הזקן באגרת הקודש:, אשר כתב ,אחר ביאתו מפטרבורג", ,שבכל חסד וחסד" שהקדוש-ברוך-הוא עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא ,,קרבת אלקים ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר ,,קמיה" (לפני הקדוש-ברוך-הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי הקדוש-ברוךהוא ,כלא ואין ואפס". ולכן אמר יעקב ,קטנתי מכל החסדים...", שעל ידי כל החסדים שעשה לו הקב"ה נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.
פירוש רש"י על פסוק זה - ,נתמעטו זכויותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו" - הוא פשוטו של מקרא. הוא מסביר מדוע ביקש יעקב ,הצילני נא...." כאשר היתה לו הבטחה מפורשת ,ושמרתיך... ", ,ואהיה עמך"* - שהיה זה משום חששו ,שמא משהבטחתני נתלכלכתי...".
אדמו"ר הזקן מפרש את המילים ,קטנתי מכל החסדים..." כפי שהן מהוות תורה - הוראה בעבודת ה, המתאימה לכל יהודי - שגילוי החסדים של הקדוש-ברוך-הוא צריך לגרום לו להיות שפל רוח.
וזאת בהתאם להבדל בין האופן שבו אמר יעקב ,קטנתי" לבין האופן שבו כתב אדמו"ר הזקן את אגרת-הקדש: יעקב אמר זאת כתפילה ובקשה בעמדו במצב של סכנה ובהיות ירא מעשיו - ולכן הוא מסביר את הסיבה לפחדו ובקשתו.
אדמו"ר הזקן כתב את האגרת ,,אחר ביאתו מפטרבורג". כלומר, כאשר יצא מסכנה, ואגרת זו מהוה, יחד עם ההודיה לקדוש-ברוך-הוא, הוראה ואזהרה לחסידים, ,ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו .. לבלתי רום לבבם..." - ובמצב זה מתאים הפירוש ,שבכל חסד וחסד שהקדוש-ברוך-הוא עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד".
ב. כיצד :יתכן חשש ,שמא יגרוס החטא" אצל יעקב ואצל אדמוה"ז!
אך יש להבין בפנימיות הענינים": כיצד ייתכן שיעקב יחשוש ,שמא
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.