161

כי, אדרבה: באותו מצב הראה עשו אהבה ליעקב, כפי שהוסבר לעיל בפירוש רש"י, אלא היתה זו זהירות נוספת מצד יעקב, כדלעיל.

2 מעשה רב

אך יש להבין: מיד לאחר הדין ,,שאלו להיכן הולך, ירחיב לו הדרך", מביאה הגמרא שני סיפורים שלפיהם מוכח ומפורש, לכאורה, שהמשמעות של ,ירחיב" היא כפירוש רש"י על הגמרא שהובא לעיל, וכך נאמר בגמרא:

,מעשה בתלמידי רבי עקיבא שהיו הולכים לכזיב, פגעו בהן לסטים, אמרו להן לאן אתם הולכים, אמרו להן לעכו, כיון שהגיעו לכזיב - פירשו, אמרו להן (תלמידי) מי אתם, אמרו להן תלמידי רבי עקיבא, אמרו להן אשרי רבי עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם". ולאחר מכן מובא בגמרא סיפור שני הדומה לזה: ,רב מנשה הוה אזל לבי תורתא (-היה הולך לבית תורתא) פגעו ביה גנבי...", והמשך הסיפור דומה לסיפור אודות תלמידי רבי עקיבא.

בפשטות, מובאים הסיפורים בגמרא כהוכחה של מעשה רב לדין הקודם, ,שאל להיכן הולך ירחיב לו את הדרך" - מהם רואים כיצד הענין של ,ירחיב"+ הציל.

ובסיפורים אלו הרי הם אמרו דברים שאינם אמת, שהם הולכים למקום רחוק, בעוד שהם הלכו למקום קרובפ.

ואם כך, אי אפשר ללמוד שהמשמעות של ,ירחיב" בגמרא היא כמובא לעיל, שאין היהודי משקר ומציין מקום רחוק יותר שלשם הוא הולך, אלא שהוא מגדיל את זמן השהיה בדרך ו,מרחיב" את אותה דרך.

יא. חשד כללי או חמור יותרז

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: רש"י והרמב"ם חלוקים לגבי הגדרת הסכנה כלפי היהודי מצד הנכרי אשר ,שאלו להיכן הולך": ניתן להסביר זאת בשני אופנים: זוהי אותה סכנה במהותה כדינים הקודמים המובאים בגמרא, או שסכנה זו היא בעלת מהות מיוחדת:

עקב הענין שנכרים בכלל .חשודים על שפיכות דמים", חלים על היהודי כמה פרטים של הלכות שבהם עליו להזהר: ,לא יתייחד אדם עמהן", .נזדמן לו נכרי בדרך טופלו לימינו", ,היו עולין במעלה או יורדין בירידה לא יהא ישראל למטה ונכרי למעלה...".

ואפשר לומר:

א) כך הוא גם לגבי הדין המובא מיד לאחר מכן בגמרא ,,שאלו להיכן הולך": זהו מצב נוסף שבו צריך היהודי להזהר