148
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי
ב) מהי משמעות הביטוי ,הלכה היא... "* - הרי כאן חשוב לציין שדבר זה הוא ,ידוע"3, כדלעיללי.
ג) ברוב המהדורות של הספרי המצוינות לפנינו הניסוח של דברי רבי שמעון בר יוחאי הוא ,אלא נהפכו רחמיו" - ומדוע, אפוא, משתמש רש"י בניסוח המופיע בבראשית רבה ,אלא שנכמרו3 רחמיו"?
3 ,וישקהו" - לא באמת ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
כוונת רש"י כאן איננה לתרץ את הניקוד על המילה ,וישקהו", כי, כאמור מספר פעמים", אין רש"י מפרש*: את כל הניקוד שבתורה"י. מכך מובן, שענין הניקוד (כענין* של חסר
וישלח א
ויתר) אינו מהווה קושי בפשוטו של מקרא, ולכן אין הכרח לפרשו כאשר לומדים את פשוטו של מקרא.
רק כאשר קיים בלאו הכי קושי בהבנת פשוטו של מקרא, אז מפרש רש"י במספר מקומות גם את הניקוד (או את החסר וכדומה), אשר בכך מובן פשוטו של מקרא.
כוונת רש"י כאן היא לפרש קושי המתעורר לפי הפשט: כיצד התהפך עשו בבת אחת מן הקצה אל הקצה - לחיבה ואהבה רבה כל כך ליעקב, כאשר ידוע ש,וישטום אותו" עד כדי כך שהוא חפץ להרגו*, \,עודנו בשנאתו" והוא יוצא עתה להלחם ביעקב - ,הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו"*?
מבאר רש"י, ש,ויחבקהו" אכן היה ארוע מיוחד - ,תגלגלו+ רחמיו (והסיבה לכך היא) כשראהו משתחוה כל התשחוואות הללו".
ובכך אין מחלוקת - זהו פשוטו של מקרא לכל הדעות.
אך כאשר מגיעים ל,וישקהו"* -
הערות
- 0. בכמה כת"י רש"י (שתח"י) ,הלכה ידועה היא". ובכת"י א' ,הלכה היא הכל יודעים".
- 1. בספר הזכרון גריס בפרש"י: והלא בידוע הוא כו'. ומתאים לפירושו בדברי רשב"י כנ"ל (ס"ב והערה 22). וכ"ה הא' מכת"י רש"י שתח"י.
- 2. ואף שכ"ה הלשון הספרי לפנינו, הרי אין דרכו של רש"י להעתיק דרשות חז"ל דוקא כצורתן, כ"א מה שנוגע לפירושו בפשש"מ. וביל"ש בהעלותך שם: והלא בידוע כו'.
- 3. ראה ספרי הוצאת האראוויטש. ושם הובא רק ממק"א (מדרש תנאים הגירסא ,שנכמרו". וליתא שם התיבות ,בכל לבו".
- 4. בדפוס ראשון ודפוס שני וכת"י רש"י (שתח"י) ,נהפכו רחמיו". אבל הגירסא הנפוצה בדפוסי רש"י שלפנינו היא ,שנכמרו".
- 5. לקו"ש ח"ח [המתורגם] ע' 63 הערה 8. חט"ו [המתורגם] ע' 120.
- 6. גם לפני פרשה זו - לך טז, ה.
- 7. שמונה בספרי, אבות דר"נ ובמדב"ר שם. מס' סופרים פ"ו ה"ג.
- 8. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 17. וש"נ.
- 9. תולדות כז, מא.
- 0. פרשתנו לב, ז ובפרש"י.
- 1. בפרש"י במהדורה ראשונה של ברלינר מביא מכת"י אחד ודפוס אחד ,נהפכו". אבל בכל הדפוסים שלפנינו - כולל דפוס א' וב' - וכת"י (שתח"י) איתא ,נתגלגלו".
- 2. עפ"ז יש להוסיף בטעם הדבר שרש"י לא הביא המחלוקת דב"ר ודאבות דר"נ (ראה לקמן ס"ח), כי בשניהם (מקדים ו)מביא גם התחלת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.