145

,וישקהו" מובאים במקומות נוספים, ומדוע, אפוא, מצטטם רש"י כפי שהם בספרי ואף מדייק לציין שהמחלוקת כתובה בבוייתא דספרי - והרי המחלוקת מובאת גם בבראשית רבה!' במקום זה, וכן באבות דרבי נתן?'. ניתן להבין מדוע אין רש"י מביא את שתי הדעות מבראשית רבה, כי הדעה השניה שם, דעת רבי ינאי, האומר ,אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש..." איננה מתאימה לפשוטו של מקרא של המילה ,וישקהו":', וכן, לפי זה אין הניקוד רק מחליש את המשמעות של המילה, אלא שולל אותה לחלוטין, כאילו מוחק אותה''.

1 פע"ח, ט.

2) פל"ד, ד.

3) כמ"ש במשכיל לדוד כאן.

4 ראה יפה קול לשהש"ר (ז, ד). אמנם זה לפי פי' המת"כ בב"ר שם אלא לומר לקרוא וישכהו. וכמו שפי' במשכיל לדוד שם (וכ"ה בפרקי דר"א* (הובא ביל"ש עה"פ) פל"ז ,אל תהי קורא וישקהו אל וישכהו" אבל שם הוא לא בדעת ר' ינאי).

אבל לפי מה שפירש ביפה תואר (השלם) - ועד"ז בעץ יוסף - לב"ר שם דעיקר כוונתו לנשיכה ואח"כ נתהפך לאוהב ונשקו (וכן משמע בתנחומא (פרשתנו ד): בקש עשו לנשכו כו' לכך נקוד וישקהו שלא היתה נשיקה של אמת. וכמפורש בעץ יוסף לתנחומא שם), יש לפרש לכאורה שגם לדעת ר' ינאי הניקוד אינו מוציא התיבה מפשוטה** כאילו אינה. אלא כהדיעה

אך רש"י היה יכול לציין את הדעה הראשונה הנאמרת בבראשית רבה, דעת רבי שמעון בן אלעזר, האומר ,מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". הסבר זה הוא כדעת רבי שמעון בר יוחאיל' בספרלי, ובמיוחד שאת דעתו של רבי שמעון בן אלעזר לגבי הניקוד, האומר ,בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה אתה דורש..." (שבכך הוא פותח את פירושו בבראשית רבה) כבר הביא רש"יז! בפירושו על התורה'י.

בנוסף לכך: באבות דרבי נתן כתובות שתי הדעות בניסוחה קצר