144

הערות

1. 4. ראה רלב"ג ריש פרשתנו (ביאור המלות): נקוד על וישקהו להורות שאין נשיקתו בלב שלם אבל הי' עניינה ממוצעת בין הנשיקה ובין העדר הנשיקה ולואת היתה זאת התיבה ממוצעת בין הכתיבה והמחק. ועד"ז בעוד מפרשים.
2. 65. ראה רש"י לעיל וירא יט, לג. במדבר ג, לט. בהעלותך שם. וראה בהנסמן לקמן הערה 23.
3. 6. מפשטות לשון הספרי משמע לכאורה שרשב"י פליג על בעל הברייתא שמפרש הניקוד על וישקהו כשאר הנקודות שהובאו שם ,כיוצא בו וישקהו שלא נשקו בכל לבו" וס"ל לרשב"י* שכאן אין לדרוש הניקוד (ולהעיר שבבמדב"ר (פ"ג, יג) הובאו כל התיבות והאותיות שיש נקוד עליהם והדרש עליהם (כבספרי שם) ולא הובא מאמר רשב"י).
4. 4. ולהעיר מהגירסא בכמה כת"י רש"י (שתח"י) ,נקוד עליו יש חולקין עליו בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו למה כו'",
5. 5. אבל מלשון רש"י שלפנינו - ,ויש חולקין בדבר זה" (בטעם ש,נקוד עליו") - משמע שגם רשב"י דריש הניקוד
6. 7. ראה ב"ר פע"ח, ט שהקשה ר' ינאי על הפירוש ,שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" (אלא שבב"ר הוא מאמר רשב"א (ולא רשב"י) - ראה לקמן סעיף ג'): אם כן למה נקוד עליו.
7. 7. *) להעיר שבספרי שם הלשון ר"ש בן יוחי אומר, וברש"י - א"ר שמעון בן יוחאי.
8. 8. שיחות
9. 8. ראה ספר הזכרון, משכיל לדוד, חדא"ג מהרש"א עה"ת (,אמר המלקט") לפרש"י כאן.
10. 9. ראה פי' מהרז'ו ועץ יוסף לב"ר שם (בדעת רשב"א). אלא שלפי' למדו רשב"א מזה שהניקוד הוא על כל התיבה ולא כבשאר המקומות ש,הכתב רבה על הנקודה" או ,הנקודה רבה על הכתב".
11. 0. ובפרש"י אין לומר כהמפרשים בהערה שלפנ"ז, כי בפרש"י לא הובא בכלל שהניקוד כאן אינו דומה כשאר הנקודות בתורה.