144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
וישלח
א. ,ו'חבקהו... וישקהו"
מן הפסוק' ,וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו ויבכו", מצטט רש"י את המילה ,ויחבקהו" ומפרש: ,נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו". לאחר מכן הוא מצטט את המילה ,,וישקהו" ומפרש: ,נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי? יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר רבי שמעון בן יוחאי: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו".
יש להבין: מדוע מפרש רש"י את המילה ,ויחבקהו" לפי הפירוש השני אשר ב,דיבור המתחיל" השניי, ואינו כותב מהי המשמעות של ,ויחבקהו" לפי הפירוש הראשון, האומר ש,לא נשקו בכל לבו"?
קשה לומר שרש"י מסתמך על פירושו באותו פסוק מיד לאחר מכן, על המילה ,וישקהו", ש,לא נשקו בכל לבו", וממילא ניתן להבין מכך שלפי פירוש זה גם ,ויחבקהו" לא היה בכל לבו - כי במילה ,וישקהו" יש סיבה
מיוחדת ללימוד זה, עקב הניקוד שעל המילה, אך לא כן על ,ויחבקהו".
ואם כך, צריך היה רש"י לבאר את המילה ,ויחבקהו" גם לפי הפירוש הראשון כשם שהוא מבאר אותה לפי הפירוש השני.
ב. האם שקולים שני הפירושים זה לזה!
כן יש להבין: מדוע צריך רש"י להביא שני פירושים ב,דיבור המתחיל" ,וישקהו"?
יותר מכך: מדברי רש"י בתחילת פירושו ,ויש חולקין בדבר הזה" מובן, ששני הפירושים שקולים זה לזה לפי פשוטו של מקרא. כלומר, לא כפי הרגיל, שכאשר מביא רש"י שני פירושים או יותר, מבלי שיקדים שיש כאן מספר פירושים, הרי אז הפירוש הראשון שמביא רש"י קרוב יותר לפשוטו של מקרא, אבל כאשר רש"י מקדים ומציין, כבעניננו, = לפני הפירושים, = ,ויש חולקין בדבר הזה", או ביטויים דומים = הנראים, לכאורה, מיותרים - הרי הקדמה זו מצביעה על כך ששני הפירושים שקולים זה לזה בפשוטו של מקרא.
ולכאורה: הפירוש ,יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו" הוא פשוט יותר, כי הניקוד מעל המילה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.