141

16 לקוטי

אבל בכמה מספרי הראשונים'" (וכן בכתבי יד התימנים) מופיעה הגירסא ,ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם".

לכאורה, דוקא הגירסא הנפוצה שהובאה לעיל תמוהה: מדוע נאמר, שמי שמקיים את שבע המצוות ,מפני הכרע הדעת" אינו ,מחכמיהם"? להיפך, הרי אלו מצוות שכליות.

אלא, לפי האמור לעיל ניתן להסביר, ששתי גירסאות אלו בדברי הרמב"ם מייצגות שני אופנים שבהם ניתן להסביר את שיטת הרמב"ם בקשר ליחס שבין אומות העולם לבין התורה:

לפי הגירסא ,אלא מחכמיהם" השיטה היא: למרות שדורשים מבני נח לקיים את שבע המצוות ,,מפני שציוה בהן הקדוש-ברוך-הוא בתורה", כי התורה, שהיא מטרת בריאתם יכולה להיות ניכרת גם אצלם -

למרות זאת, מפני שהקשר שלהם לתורה - קיומם ,,בשביל התורה" - הוא רק טפל, לכן יכולה התורה להיות ניכרת אצלם רק מצד ,חסידות", באופן שאיננו מתקבל ונקלט באמצעות חכמתם ושכלם ומציאותם העצמית. ולכן אי אפשר לדרוש מהם שחכמתם תהיה חייבת לקבל את הענין של ,ציוה בהן הקדוש-ברוך-הוא בתורה". ולכן - למרות שאין הוא מקבל זאת, בכל זאת הוא ,מחכמיהם" - מצד החכמה שלהם

הרי שבע המצוות הן ,מפני הכרע הדעת".

ולפי הגירסא הנפוצה, ש,אם עשאן מפני הכרע הדעת" הוא ,לא מחכמיהם" - מפני שכל מציאותם של בני נח היא ,בשביל התורה", לכן צריך ענין התורה לחדור גם לחכמה שלהם. ואם לאו -

הרי פגומה בשעת מעשה מציאות החכמה, כי חסרה חיותהיי, מטרת קיומה שהיא ,,בשביל התורה". 0 ,מאה" ,אלף"

וזהו ההסבר גם לשתי הדעות

המובאות בזהר לגבי הברכה ששרתה במקנה לבן בזכותו של יעקב:

ההבדל בין המספר מאה לבין המספר אלף הוא:

,מאה" - עשר פעמים עשר - זוהי שלמות הברכה מצד הטבע.

וכפי שמוציאים לגבי מספר ענינים שבטבע העולם, ששלמותם היא במספר מאה, כגון: ,,בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם"::. וכן השלמות של ,שונה פרקו" אשר לפי הטבע והאופן הרגיל היא ,מאה פעמים". ועוד.

לעומת זאת, המספר ,אלף" מצביע על שלמות שמעל הטבע. וכידוע* שהמילה ,,אלף" זהה באותיותיה למילה