132

156 לקוטי הוא להוסיף סימן לארץ ישראל (עלדידי המילים ,,שוכב עליה"). די היה אילו אמר, כנאמר במספר מקומות< ,,הארץ הזאת לך אתננה... "<?

אצל אברהם מובן מדוע אמר לו הקדוש-ברוך-הוא ,שא נא עניך... הארץ אשר אתה רואה...", כפי שנהוג להראות מתנה שחפצים לתתה, כדי שיכיר את הדבר שניתן לו.

אך מה מוסיפות המילים ,,אשר אתה שוכב עליה"?

לכן מסביר רש"י: ,קיפל הקדושברוך-הוא כל ארץ ישראל תחתיו" = במילים ,,הארץ אשר אתה שוכב עליה" לא התכוון הקדוש-ברוך-הוא לתת סימן לארץ, כבמילים ,אשר אתה רואה" הנאמרות לגבי אברהם, אלא זהו סימן לבעלותו של יעקב על הארץ', בדומה לנאמר אצל אברהם ,קום התהלך בארץ", (כדלעיל סעיף ד).

1 ,קיפל..." - מהו החידוש לגבי יעקבו

אך אין די בכך, כי:

ההסבר, לפי הפשט, לכך שהקדושברוך-הוא אמר לאברהם ,קום התהלך בארץ", איננו משום שבכך מתחזקת הבטחתו של הקדועיברוך הוא - ,לך אתננה ולזרעך".

- בדרך הדרוש יש הבדל בין הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא כפי שהיא בכוח לבין יישומה ב,פועל"יי. אך בדרך הפשט, כאשר הקדוש-ברוך-הוא מבטיח, אין ההבטחה זקוקה לחיזוק וקישור ל,פועל"* -

אלא היה זה לצורך אברהם: כדי שהבטחת הקדוש-ברוך-הוא ,כ לך אתננה" תיקלט על ידו באופן שיוכל כבר להתנהג כבעל-בית בארץ, כאילו כבר נהייתה ארצויי - כאשר הוא מתהלך בארץ ישראל ,,לארכה ולרחבה" באופן חפשי, כבארצו שלו.

אבל בעניננו, לגבי יעקב, הקדושד ברוךךהוא קיפל ,כל ארץ ישראל תחתיו", ואילו יעקב לא פעל דבר כדי להוכיח את בעלותו, ואף אחד לא ראה ולא ידע זאת.

ויותר מכך: פעולה זו עצמה לא היתה באופן שהקדוש-ברוך-הוא אמר ,,שכוב