129

איננו במילים ,שוכב עליה" כשלעצמן, אלא בכך, ששטח הארץ ,אשר אתה שוכב עליה" הוא קטן מאד - ד' אמות?

מכך מובן, שלפי פשוטו של מקרא, ולכן גם אצל רש"י, אין קושי כפי שאלת הגמרא ,מאי רבותיה", אלא הוא מתרץ קושי המתעורר. על המילים ,שוכב עליה" בלבד. וכן את הענין ,שתהא נוחה ליכבש לבניו" אין לומדים מגודל שטח ,הארץ אשר אתה שוכב עליה", אלא מן המילים ,,שוכב עליה" עצמן.

ב. האם יש צורך בנס כדי לרמוזו

בעצם הפירוש ,,רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו" יש להבין:

הניסוח בגמרא הוא ,,קפלה הקדושברוך-הוא... (כדי) שתהא נוחה ליכבש לבניו". אך רש"י (משנה ו)מוסיף ,רמז לוי שתהא נוחה...". ההבדל ביניהם בפשטות הוא: משמעות הניסוח ,(כדי) שתהא נוחה ליכבש לבניו" היא, שהענין של ,,קפלה הקדוש-ברוך-הוא..." גרם שיהיה "נוחה ליכבש...". אבל "רמז לו שתהא... " פירושו, שהקדוש-ברוך-הוא רמז וגילה ליעקב דבר אשר יארע

בעתיד, שהכיבוש אכן יהיה באופן של נוחה".

יש להבין: מדוע משנה רש"י מן הגמרא? ולכאורה להיפך: לפי דברי הגמרא, שהענין של ,,קפלה הקדושברוך-הוא..." גרם לכך ,שתהא נוחה... " מובן הצורך בנס הקיפול. אך כדי לרמוז ליעקב על העתיד די בהודעת העתיד, כמסופר לפני כן לגבי אברהם - באמצעות דיבור וכדומה?'. מדוע יש צורך לשם כך בנס, ובמיוחד נס גדול כל כך, אשר אין לו אחיזה בטבע, ,,לקפל" את כל ארץ ישראל מתחת לארבע האמות של יעקב*?!

ג. במדרש - להראות בעלות :עקב על אר> ישראל

לכאורה ניתן לתרץ: לפי הפשט קשה לומר, שהענין של ,,קיפל הקדוש-ברוךהוא... תחתיו" (של יעקב), יגרוס לפעולה של ,,נוחה ליכבש לבניו" (דורות רבים לאחר מכן):'. ולכן מסביר רש"י