129

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

142 לקוטי

ויצא ג

א. ,שוכב עליה" - ,קיפל .. כל ארץ ישראל .."

בפרשתנו יש פירוש רש"י, אשר במבט ראשון נראה, שרש"י העתיק פירוש זה (כמעט אות באות) מן הגמרא, אך לאחר עיון בדיוקי לשון רש"י רואים, שרש"י מתכוון לדבר אחר לגמרי.

על הפסוק' ,,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" אומרים חז"ל בגמרא:: הארץ אשר אתה שוכב עליה... מאי רבותיה (וכיי ארבע אמות משכבו הבטיחו לתת לבניוי - רש"י)? אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקדושברוך-הוא לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו (כדי*) שתהא נוחה ליכבש לבניו (כד' אמות של משכבו: - רש"י).

רש"י בפירושו על התורה מצטט את המילים ,,שוכב עליה" ומפרש: קיפל הקדוש-ברוך-הוא כל ארץ ישראל תחתיו רמו לו שתהא נוחה ליכבש לבניו.

לדברי המפרשים, מתכוון רש"י

להשיב לאותה שאלה המוזכרת בגמרא - ,מאי רבותיה" - ומתרץ, כבגמרא, ש,קיפל הקדוש-ברוך-הוא כל ארץ ישראל תחתיו", והחידוש - ,,רבותיה" - של ההבטחה הוא - ,,שתהא נוחה ליכבש לבניו" (בדיוק כשם שקל לכבוש ,ד' אמות של משכבו").

אך יש להבין:

א) כיון שאפילו בפירושו לגמרא צריך רש"י להוסיף את ההסבר, על לשון הגמרא - ,,שתהא נוחה ליכבש לבניו - ,כד' אמות של משכבו", הרי בודאי ובודאי שהוא צריך היה להוסיף הסבר זה בפירושו לתורה, אשר נכתב, כאמור מספר פעמים (גם) עבור בן החמש למקראד?

ב) אם הקושי בפסוק הוא ,מאי רבותיה" (כיצד ייתכן לומר שהקדושברוך-הוא הבטיח ליעקב רק ,ד' אמות של הארץ) - אין מובן: רש"י צריך היה לצטט מן הפסוק גם את המילים ,,הארץ אשר אתה שוכב עליה", כי הקושי כאן

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 1. פרשתנו כח, יג.
  3. 2. חולין צא, ב.
  4. 3. כ"ה בהגהת הב"ח שם. רא"ם פרשתנו כאן.
  5. 4. ראה גם זהר פרשתנו (קנו, רע"א): וכי ההוא אתר בלחודוי אבטח לי' קב"ה דהא ארבע אמין או חמשא הוו ולא יתיר.
  6. 5. כ"ה בדק"ס חולין שם בשם ,כל הכ"י" (וראה לקמן הערה 9). וראה לקמן בפנים סעיף ב ויו"ד.
  7. 6. ס' הזכרון, רא"ם, גו"א, באר מים חיים (לאחי המהר"ל), דבק טוב ועוד.
  8. 7. בכו"כ דפוסי רש"י שלפנינו, נדפס בסוגריים ,כד' אמות שזה מקומו של אדם" (ובדפוסים אחדים נדפסו התיבות ,,כד' אמות" בלי סוגריים). אבל בדפוס א'* דרש"י ובכל כת"י רש"י שתח"י (לבד א') ליתא תיבות אלו.
  9. 8. כמו בגמרא, שמעתיק גם תיבות אלו.
  10. 10. *) בצילום דפוס שני שתח"י נתוספו תיבות אלר על הגליון.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.