128

מטרת הגלות - התעלות

כל ענין בתורה הוא הוראה נצחית, ומכך מובן, שכל האמור לעיל הוא הוראה לכל תקופת הגלות, והוראה מיוחדת לתקופתנו, קושי הגלות, דרא דעקבתא דמשיחא:

כאשר מתבוננים בחושך הכפול והמכופל של דרא דעקבתא דמשיחא, עד כדי כך שעל פי התורה יש מקום לשאלה ,מאין יבוא עזרי"*:, עלולים להגיע לידי יאוש ח"ו -

אך ההוראה הנלמדת מן האמור היא: ירידת ישראל לגלות, שדומה ל,ויצא יעקב... וילך חרנה":, היא לצורך עליה, כדי שיהיה ,יתרון האור מן החושך" ו,,יתרון לחכמה מן הסכלות":, ולכן יש צורך ב,אשא עיני"ל, "יש להתבונן, באופן של ,אשא עיני", בתכליתה של הגלות - ההתעלות שתהיה בגאולה העתידה*, ואז לא זו בלבד שלא יבהלו מחשכת הגלות,

אלא, להיפך, יהיו שרויים בשמחה גלויה - ,שיר המעלות".

ח"ו לומר שיש לשמוח עם הגלות ולחשוב שזהו המצב הראוי לישראל להיפך - גלות היא ,חושך" ו,סכלות" וכדומה. ועל היהודי בגלות אומרת התורה במפורש שהוא ,בן שגלה מעל שולחן אביו המלך"*. ואם הבן חש אחרת ומדבר אחרת - הרי ניתן להבין את החשכה וההידרדרות העצומה של גלותו.

אך צריך להתבונן במטרה שבכך - שיהיה ,,יתרון האור מן החושך" ו,יתרון האור מן הסכלות".

ועל ידי כך מתגלה וניתן לחוש את המענה לשאלה ,מאין יבוא עזרי". בשאלה זו עצמה, לפי פירושה הפנימי*, = שה,עזר" נמשך מדרגת ,אין" - לדרגה זו אי אפשר להגיע, היא נעלית משכל ומהבנה, מ,,שמות" -

ו,עזר" זה נמשך גם לסדר ההשתלשלות בגלוי ומשפיע שם - ,עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ"י, עד לשמים ולארץ כפשוטם.

(משיחת ש"פ וירא תש"מ)

)5 2