113

שב,ויגדלו הנערים" הכוונה היא לגדילה רוחנית, והתוספת בדברי הזהר שאברהם חינך גם את עשו למצוות עד להיותו גדול ברוחניות בפועל:

בהיות לאברהם הכוח של ,יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'..."*, הוא השפיע על עשו, שהוא יהיה כובש את יצרו בפועל.

וזהו הנאמר בהמשך הפסוק, ש,ויגדלו" של עשו התבטא ב,ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה". גם ענין זה, כפי שהוא מצד אברהם ויצחק, הוא למעליותא:

בהיותו ,איש שדה", לבצע את העבודה בעולם, הרי כדי להגבר ולכבוש את ההעלמות וההסתרים של ,שדה", צריך היה עשו להיות ,יודע ציד", כפירוש רש"י* ,,לצוד ולרמות" - כמוסבר במספר מקומות*, שכדי ליישם את העבודה בעולם יש צורך בענין ה,רמאות" כביכול: צריך להתלבש ב,לבושי המתברר". כלומר, שהנשמה תתעסק בעניני העולם, כגון אכילה ושתיה וכדומה, אשר מלכתחילה אינם שייכים אליה, ועל ידי עשייתם

לשם שמים היא מבררת ומזככת את ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים הגשמיים.

אך כל זה כפי שהדברים הם מצד אברהם ויצחק: אך למעשה. לאחר שפסק חינוכו של אברהם'* ועשו ,,יצא" והתנתק מן הקשר שלו אל יצחק, אז הוא קלקל ונעשה ,איש יודע ציד איש שדה" בפשטות, יצא לתרבות רעה. > נת'נת הברכות ליעקב

ולא לעשו

ההסבר שלעיל, שהאופן שבו עשו נולד מיצחק הוא טוב, מתאים להסברו של אדמו"ר הזקן* שהסיבה לכך שיצחק רצה לתת את הברכות לעשו היא,

משום שיצחק הביט על עשו כפי שהוא בשרשו, מצד ,רישיה", ששם מודגשים הטוב והמעלה שבעבודה הרוחנית בעולם - לא להתרשם מן ההעלמות בעולם הזה, אלא להיפך, לכבוש ולהביא לידי כך שהעולם עצמו יזדכך, ,,יתברר" ויתעלה לקדושה.

למרות זאת נתנו הברכות דוקא ליעקב, כי רק לו היה הכוח לברר את