101
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב) מדוע רומזת התורה את הסתירה לטענת ליצני הדור כאן בפרשת תולדות, שבה מדובר בעיקר על תולדות יצחק - יעקב ועשיו'?, וכן על תולדות - מאורעות? יצחק, והמילים ,יצחק בן אברהם" מוזכרות פה רק בדרך אגב? ענין זה היה צריך להיכתב בפרשה הקודמת<, שבה מדובר על לידת יצחקי?.
אלא ההסבר לכך הוא: מלשון הפסוק ,ואלה תולדות יצחק..." - בוא"ו החיבור - מובן, שפרשה זו היא המשך למסופר לפני כן על ישמעאל. וכיון שגם ישמעאל הוא בן אברהם, ואדרבה: בגלוי קשור ישמעאל, לכאורה, אל אברהם יותר מאשר יצחק אל אברהם, כי ישמעאל הוא בקו החסד, כאברהם*" - אם כי זה חסד דקליפה", הנובע מאברהם בדרך של
תולדות א
,וצא'? ממנו"*: - ואילו יצחק הוא בקו הגבורה, להיפך מקו החסד.
לכן צריכה התורה לומר גם לגבי יצחק שהוא בן אברהם, ואף להוסיף ,אברהם הוליד את יצחק", שאדרבה - הקשר שבין יצחק לאברהם הוא מיוחד: לא זו בלבד שיצחק הוא בן אברהם, אלא אברהם הוליד את יצחק<: זה היה המשכו. העיקרי של אברהם, כנאמר בתורה* ,בי ביצחק יקרא לך זרע".
ומסיבה זו מבהירה זאת התורה רק בפרשת תולדות: כאשר לומדים שתולדות יצחק הוא עשו, גבורה דקליפה, כדלעיל, ועבודתו העיקרית - מאורעותיו - של יצחק היא חפירת הבארות, שהיא להיפך מעבודת אברהם, אז מתגברת'י טענתם של
הערות
- 1. רש"י ריש פרשתנו.
- 2. ספורנו כאן. וראה גם רד"ק כאן. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 113 ואילך.
- 3. כמו שהקשה בביאורי מהרא"י, גו"א, אלשיך ועוד כאן.
- 4. ובפרט, אשר גם בפועל, צר קלסתר פניו בעת יצירתו או ביום הגמלו (ראה מפרשי רש"י כאן. חדא"ג מהרש"א לב"מ שם). וברש"י וירא (כא, ב) ,שהי' זיו איקונין שלו דומה לו" (אבל בדפוסים לפנינו הוא בחצאי עיגול).
- 5. נוסף על שנולד ראשון לאברהם, יותר מי"ג שנה - הוא היה ,בנך יחידך אשר אהבת" - לאברהם (ראה פרש"י כב, ב), שניהם נמולו לדעתם ובאותו היום.
- 6. ובפרט לפי המבואר בתו"ח פרשתנו (ד, ב ואילך) ועוד, שחסד דישמעאל אינו כחסד שאר האומות ו,יש לו צד אחיזה ממש בפנימיות המוחין" דאברהם. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 208.
- 7. ולכאורה לאחרי שעשה תשובה - ה"ה חסד
- 8. דקדושה. וצ"ע. - ויתרה מזו נפילתו היא מחסד הנק' גדולה, חסד דתוהו (ס' הליקוטים הנ"ל וש"). וראה לקו"ש שם ע' 209 ואילך - אבל אינו שייך לנדו"ד, שהרי יש צדקה בב"נ (ראה הערה הבאה).
- 8. צ"ע שהרי ב"נ נצטוו על הצדקה (ר"ן לסנה' נו, ב. הרמ"ה שם. וראה רוקח ס' שסו. וראה תו"ש לוירא יח ס"ק ר'). - וגם לפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים פ"י, הל"י) שלא נצטווה הרי ,אם רצה לעשות מצוה כו' כדי לקבל שכר אין מונעים אותו לעשותה כהלכתה כו' עולה כו' צדקה כו'". וראה תניא ספ"א. שערי אורה פורים (צב, א). לקו"ב (על קונטרס ההתפעלות) להר"ה מפאריטש (מז, ב ואילך). וצ"ע.
- 28. לקו"ת ואתחנן שם. שה"ש ט, ד.
- 9. ספורנו כאן. וראה גם כלי יקר עה"פ (ובאוה"ת - כרך א - כאן).
- 0. וירא כא, יב.
- 1. וע"ד החסידות יש להוסיף בזה: עיקר יניקת הקליפות הוא מקו הגבורה (צמצום והעלם) דוקא* - שמטעם זה קליפת עשו היא גרועה מקליפת ישמעאל (אוה"ת וירא צג, ב. וראה ספרי האזינו
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 102 לקו"ש ח"כ ע' 101
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.