94

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

14 לקוטי בבית המקדש, ומאז שרתה השכינה באופן נצחי במקום זה, כפי שפסק הרמב"ם'?.

- גילוי השכינה לבני אדם באופן של התאחדות היא הנבואה - גלה סודו אל עבדיו הנביאים:י, שזהו גם עיקר באמונתנו, ובלשון הרמב"ם': ,מיסודי הדת לידע שהא"ל מנבא את בני האדם"*. וגילוי הנבואה הוא באופן שהנביא נעשה דבק ומאוחד עם דבר ה*, עד אשר דבר ה' ,מתלבש* בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודבורם"*.

וזהו תוכנה של תפלת משה רבינו, ולפיכך הוא נענה מיד - ,בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה... אם כמות כל אדם ימותון אלה... לא ה' שלחני, ואם בריאה יברא ה'... וידעתם כי...".

כלומר, אין זה מופת לאמיתות תורת

חיי שרחג

משה באופן כלל *, שהציוויים שבתורה נאמרו למשה מסיני, אלא זהו אות ומופת לכך שמשה הוא שלוחו, כמותו ממש, לגבי ,,כל המעשים האלה" - ,,לתת לאהרן כהונה גדולה ובניו סגני כהונה ואליצפן נשיא הקהתי"*. ויש לומר, שזו מעלה נוספת על כך שזוהי תורת משה - זו גם שליחותו ונבואתו של משהי (גלה סודו, ולכן ,,בריאה יברא" - גילוי חדש) נבואה', אשר בדומה לה היתה נבואתם של הנביאים האחרים?'.

- והאופן הכללי השלישי של גילוי השכינה - גילוי אלקות בתורה, שהרי אורייתא וקודשאדבריך-הוא כולא

הערות

  1. 1. הל' ביהב"ח פ"ו הט"ודטז.
  2. 2. עמוס ג, ז. וראה אגה"ק סי"ט.
  3. 3. הל' יסודי התורה רפ"ז.
  4. 4. בפיה"מ פ' חלק היסוד הששי כתב הרמב"ם: הנבואה והוא שידע אדם שזה מין האדם ימצא בהם בעלי כו' ושלימות גדולה כו' עד שהן מקבלות כו' - היינו שהיסוד הוא שבבנ"א ישנם כאלה שראויים לנבואה, אבל להלכה (בספר היד) מדגיש שהיסוד הוא (לא רק שיש בנ"א הראויים לנבואה, כ"א) ש,האדל מנבא בני האדם".
  5. 5. ראה רמב"ם שם סה"א ,ויהפך לאיש אחר .. כמש"נ בשאול (ש"א י, ו) .. ונהפכת לאיש אחר".
  6. 6. שער היחוד והאמונה ספ"ב בשם האריז"ל. וראה במקומות שבהערה 26.
  7. 7. אף שעיקר ענין זה הוא במשה (שמדריגת נבואתו היא למעלה מכל הנביאים) כברמב"ם שם ה"ו (ובפיה"מ שם היסוד הז' ובמו"נ ח"ב פל"ה).
  8. 8. להעיר ד,משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה .. ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר", כמו שהאריך ברמב"ם פ"ח מהל' יסוה"ת. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 1 ואילך.
  9. 9. קרח שם, כח ובפרש"י.
  10. 0. ידועה השקו"ט שהשומע דברי משה ה"ז בכל החומר דשומע דברי נביא (ראה צפע"נ מהד"ת כג, ד ואילך. עט, רע"א. צפע"נ עה"ת שופטים יח, יח. וש"נ. לקו"ש שבהערה 38).
  11. 1. ראה רמב"ם שם ספ"ז. פ"ט ה"ב. רפ"י. וראה הערה הבאה.
  12. 2. ברמב"ם שם רפ" ,,אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראי' על הנבואה .. כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ". אבל לכאורה צ"ע דהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ומפורש בפסוק ,,בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות כל המעשים האלה". ואולי כוונתו במ"ש ,לא להביא ראי" על הנבואה" - בכלל, היינו ע"ז שהוא נביא בכלל (כבשאר הנביאים שצריך לעשות אות בכדי לידע שהוא נביא אמת, כברמב"ם שם רפ"י. וראה צפע"נ הל' מת"ע (סב, רע"ד) מהד"ת (כג, ד)), אבל גם לדעת הרמב"ם מ"ש ,אם בריאה יברא ה'" בא להודיע שמעשים אלו היו ע"פ ה'. ועצ"ע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.