81
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולפי זה מובן בפשטות שזו היתה מעלתו של אברהם, שהיה ,בן ק' כבן ע'": למרות שהגיל להולדת ילדים היה אז ,,בני ע'", לא היתה ,,תשות כח" זו אצל אברהם'', אשר גם בהיותו ,בן '", הוא נשאר בענין זה ,כבן ע'?י (כפי שרואים, שהוא הוליד את ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנים"').
(לפי זה יובן טוב יותר פירוש רש"י על ,,הלבן מאה שנה יולד", שאין זאת תמיהה, כיצד הוא יוכל ללדת בגיל מאה שנה, אלא זוהי ,,תמיהה קיימת" - אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי").
אך לא כך היה אצל שרה, אשר ,חדל להיות לשרה אורח כנשים"?', והיא לא יכלה ללדת ילדים%' בדרך
חיי שרח א שיחות ₪
הטבע, ואצלה"' היה הכרח בנס - ,היפלא מה' דבר"*' - כדי שיולד לה יצחק. (אלא, ששרה חשבה, שגם אברהם כבר אינו יכול להולידל - ,ותצחק שרה... אחרי בלותי... ואדוני זקך").
לפי זה מתורץ גם קושי גדול, מדוע אין רש"י מסביר שום דבר, על כך שלאברהם נולדו ילדים (בני קטורה') למעלה מארבעים שנה לאחר לידת יצחק?, ואינו מציין כאן שהולדה זאת היתה באמצעות נסל' -
כי עובדה זו כבר מוסברת עלדידי המילים ,בן ק' כבן ע", שאצל אברהם לא היתה קיימת תשות כח), שהגבילה את הולדת הילדים עד לגיל
הערות
- 1. (תולדות כה, כו), ותו לא (מצינו ש)התפללו יצחק ורבקה. ודוחק.
- 2. ולהעיר מ,,אחת לס' או לע' שנה" (כריתות ו, ב. ירוש' יבמות פ"ח ה"ג).
- 13. להעיר מרש"י ישן לך יז, כד: והי' מתיירא שהי' זקן - אבל אין מזה ראי' לגבי תשות כח בנוגע להולדת בנים.
- 4. לך טו, טז.
- 14. בבראשית זוטא (ירושלים, תשכ"ב) עה"פ: ,בן מאה כבן שבעים לנוי". אבל ע"ד הפשט לא מצינו שהנוי פשוט בבן שבעים (ובפרט ע"פ פרש"י שאז הפסיקו ללדת) יותר מבן ק'.
- 5. וירא יח, יא. - ולהעיר שאף שבתחילת הכתוב. נאמר ,ואברהם ושרה זקנים", בסיום הפסוק נתוסף ש,חדל להיות לשרה גו'", אבל לא נתוסף באברהם ענין עד"ז - של תשות כח וכיו"ב.
- 6. ואף שבלאה"כ הרי היתה עקרה (נח, יא, ל) - אין הכרח שידעה עד"ז (ע"פ דרך הפשט - משא"כ למ"ד (יבמות סד, ריש ע"ב) דאיילונית היתה, דניכרת בסימנים). וראה לך טז, ב: עצרני ה' מלדת גו' אולי אבנה ממנה.
- 7. ע"ד הדרש גם אברהם הי' עקר (יבמות שם, א. ועוד) אבל לא הובא זה בפרש"י עה"ת. וי"ל הטעם - כי הוא היפך הפשט, כדמוכח מישמעאל כו' (כמ"ש בראב"ע נח שם).
- 9. ומ"ש רש"י (לך טו, ה) ,צא מאצטגנינות שלך .. שאינך עתיד להעמיד בן כו'"- הרי (נוסף למ"ש במפרשי רש"י שם, שעכצ"ל שהכוונה ב,להעמיד בן" היא לבן משרה - שהרי נולד ישמעאל קודם שנשתנה שמו לאברהם - הרי) מזה ששינוי ,,המזל" (פרש"י שם) דיו שיוליד בן, מוכח שלא הי' עקר.
- 8. וירא שם, יד.
- 9. ואף שהוליד ישמעאל בהיותו בן פ"ו שנה, כנ"ל (וראה לך שם: עצרני גו' (ולכן) בא נא גו') - אין זו הוכחה שגם עתה (י"ד שנה לאח"ז) עדיין ראוי להוליד. ודוחק קצת. וראה לקמן בפנים סעיף ג.
- 0. וירא שם, יב. וראה רש"י לך טז, ה.
- 1. פרשתנו כה, א ואילך. וראה רש"י פרשתנו (כד, סב) שבעת שיצחק חזר מהליכתו להביא הגר לאברהם שישאנה פגש את רבקה כו'.
- 2. שהרי יצחק נשא את רבקה בהיותו. בן ארבעים שנה (תולדות כה, כ).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.