76
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
9 לקוטי הקדוש-ברוך-הוא, באופן שהמציאות העצמית אינה תופסת כלל מקום.
4 עקדת 'צחק - ללא הגיון
ויש לומר, שזה היה החידוש והמעלה של נסיון העקדה לעומת הנסיון באור כשדים, שענין זה היה בו בגלוי:
מסירות הנפש באור כשדים התבטאה בכך שאברהם מסר את נפשו למען פרסום האמונה בה' בעולם, ולכן תיתכן ב,,עולם" מחשבה שמסירות נפש זו נבעה מחישובים של קדושה: הכרתו בנחיצות ובצורך להאיר את העולם שהיה משמש באפילה' היתה עזה כל כך, עד אשר הוא לא התחשב בשום גורם מעכב, ומסר על כך את נפשו"*.
ואילו בענין העקדה כשלעצמו לא נכלל שום דבר אחר, אלא ,ירא אלקים אתה", ועל כך מסר אברהם את נפשו.
ענין העקדה לא היה כרוך בפרסום בעולם עד כמה צריכה להיות ההתמסרות לה', כי - כדברי האבן
וירא ג
עזרא** - ,בשעה שעקד בנו לא היו שם אפילן נערין"3.
ואדרבה, כפי שהוסבר במקום אחר", העקדה סתרה, לכאורה, את פרסום האלקות בעולם: באמצעות העלאת יצחק לעולה היה ,נעקר" ,העיקר ששתל אברהם"*, ולא היה המשך ח"ו לפרסום האלקות בעולם.
כל מסירות הנפש בעקדה נעשתה רק משום שהקדוש-ברוך-הוא חפץ ובקש זאת*, ולכן פעל כך אברהם.
וזהו החידוש של נסיון העקדה שעליו התגבר אברהם אבינו: מסירות הנפש בעקדת יצחק היתה כזו, שאין לה כלל הגיון ואינה מובנת בשכל, אלא זהו רצון ה' בלבד, ולכן היא מבטאת התבטלות מוחלטת של המציאות העצמית%.
הערות
- 4. ראה גם המשך תרס"ו ע' רסז.
- 5. מש"כ (ראה יב, לא): את בניהם גו' ישרפו באש - י"ל שהוא מפני אכזריות (ע"ד מחז"ל בעורב. - עירובין כב, א), שהרי הם ההיפך מרחמנים וגמ"ח. וראה תניא ספ"א.
- 6. ראה תו"א קיט, סע"ד ואילך. אוה"ת מג"א ע' ב'שיז. ס' הלקוטים (צ"צ) ערך מס"נ. וש"נ.
- 7. סנה' עה, א.
- 8. ראה ד"ה באתי לגני תש"י פי"א.
- 9. ראה ב"ר פ"ב, ג.
- 39. להעיר מפרשת דרכים דרוש א' וב' אי אברהם הי' מחוייב במסנ"פ דאור כשדים, ואם הי" מותר לו למסור נפשו.
- 0. פרשתנו כב, א. ועד"ז ברד"ק כאן. עקדה שער כא.
- 1. בראב"ע שם שדעת הרס"ג (וכ"ה דעת הרמב"ם במו"נ ח"ג פכ"ד. בחיי כאן. אברבנאל כאן. ועוד) שנסיון העקדה הי' ,,?להראות צדקתו לבני אדם". אבל עכצ"ל הכוונה בזה ,להודיע לדורות הבאים כו'" (ל' הרד"ק כאן. וראה גם עקדה שם (קסט, סע"א)), כי גם להרס"ג לא היו שם אפילו נעריו (כמ"ש בראב"ע שם. וכ"כ במו"נ שם).
- 2. לקו"ש חי"ח ע' 349.
- 3. ל' הרמב"ם הל' ע"ז שם (לגבי מצב בנ"י במצרים). ואף שגם בנסיון דאור כשדים אם לא הי' אברהם ניצול ח"ו, לא הי" המשך לפירסום שמו של הקב"ה, מ"מ (נוסף לזה שאי"ז דומה לעקירת עיקר שכבר נשתל, הרי) שם המס"נ גופא מביאה פירסום אלקות, משא"כ כאן, כנ"ל בפנים.
- 4. וי"ל שזהו נתינת הכח מהבורא, שנמשך ע"י הצינור ופתיחתו שע"י אברהם.
- 5. וי"ל שזהו טעמו של הר"ן שפי' ,קח נא"
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"כ ע' 76
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.