72

כדלעיל, ש,ויאמר" היה אל שלושת האנשים. ולכן, בפירוש הראשון, כאשר החידוש הוא רק בכך ש,לגדול שבהם אמר", אין רש"י מתחיל במילים ,הוא חול", כי לא זהו החידוש העיקרי בפירושו.

אך כיון שבכל זאת אין מובן כל כך כיצד משתמשים בתואר ,אדנדי" כלפי אנשים, מציין רש"י בסיום הפירוש ,ובלשון זה הוא חול", שמשמעות המילה ,אדנ"י" כאן שונה מברוב המקומות.

ואילו בפירוש השני אומר רש"י ,קודש הוא" מיד בתחילת הפירוש, כי: (א) לומר שמשמעות המילה ,אדני" כאן היא ,קודש" זהו חידוש, וכאמור לעיל, שמהמשך הפסוקים נראה שתואר זה אמור כאן לגבי אנשים. (ב) ההוכחה והבסיס לפירוש ,והיה אומר להקדוש-ברוך-הוא", שלא כפי שמובן בפשטות שהדברים נאמרו אל שלושת האנשים, היא, כדלעיל, שלפי פירוש זה ברורה כאן יותר המשמעות של המילה ,אדנ"י" בדיוק כבכל מקום אחר. ולכן פותח רש"י את פירושו במילים ,קודש הוא", כדי להדגיש, שעל כך מתבססת ההוכחה לפרש ,והיה אומר להקדושברוך-הוא".

ח. ,ושתי הלשונות בבראשית רבה"

שני פירושים אלו - לא זו בלבד שאינם ,,חלק"י:, אלא הם אף רחוקים מהפשט ה,טהור". ולכן מוסיף רש"י ,ושתי הלשונות בבראשית רבה", שהמקור לשני הפירושים הוא במדרש, אך זהו דרש אשר, בלשון רש""5, מהוה ,,אגדה המיישבת דברי המקרא".

ולפיכך אומר רש"י ,,ושתי הלשונות בבראשית רבה" בסיום פירושו, כי רק לאחר שלומדים היטב את שני הפירושים, ומבינים שהם רחוקים מהפשט ה,טהור", רק אז יש צורך בהדגשה שמקורם במדרש.

ולפי זה מובן גם מדוע אומר רש"י ,ושתי הלשונות בבראשית רבה" ואינו מציין את המקור בגמרא. כי דוקא על ידי ההכוונה לבראשית רבה - למדרש - מודגש ששני הפירושים הם אגדה, לעומת הגמרא, שענינים רבים הנלמדים בה מן הפסוקים הם גם בדרך הפשט

(משיחת ש"פ וירא תש"מ)