70

,שלושת האנשים", מבין בפשטות בן החמש למקרא, שגם התחלת האמירה ,אדנ"י אם נא..." לא נאמרה אל הקדוש-ברוך-הוא, אלא אל ,שלושה האנשים", ולכן אין רש"י צריך להדגיש מיד בתחילת פירושו ש,הוא חול", כי בן החמש למקרא מבין זאת בעצמו''.

אך מתעוררת השאלה: מדוע התחיל אברהם לדבר אל ,שלושה האנשים" בלשון יחיד ולא בלשון רבים - ,אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך"5?

לכן מבהיר רש"י: ,לגדול שבהם אמר" - שדברים אלו הוא אמר רק לאחד, לגדול שבהם, ולכן הם נאמרו בלשון יחיד.

אך לפי זה אפשר לשאול: כאשר עומדים ,שלושה אנשים" אין זה מן הנימוס שיפנו רק אל אחד מהם, ואפילו אל הגדול שבהם. וכיצד ייתכן, אפוא, שאברהם יפנה רק אל הגדול שבהם?

לפיכך מוסיף רש"י ,וקראם כולם אדונים": רק אמירתו (,אם נא...") היתה ,לגדול שבהם", אך פניייתו אליהם (,,קראם")%' בתואר אדנדי (לפני

אמירתו ,אם נא..."), היתה אל כל שלשתם - ,קראם כולם אדונים""י.

אך עדיין אין מובן: אברהם רצה שכל שלושת האנשים יהיו אורחיו, ומדוע הוא אמר, איפוא, ,אל נא תעבור" בלשון יחיד - רק לאחד*? לפיכך ממשיך רש"י ואומר: ,ולגדול אמר אל נא תעבור וכיון שלא יעבור הוא יעמדו חביריו עמו" - שבאמרו אל ה,,גדול שבהם" - ,אל נא תעבור", הוא התכוון לכך שגם ,חביריו" ישארו עמו.

ה. הצורך בפירוש הנוסף

אך לאחר כל זאת עדיין לא ברור: מדוע צריך היה אברהם להשפיע על שני האחרים באמצעות הבקשה ,לגדול שבהם"? - הוא יכול היה לבקש ישירות מהם - ,אל נא תעברו"

אמנם, בקשתו אליהם אינה מועילה, כי בין כך ובין כך תלויה הישארותם בהחלטתו של ה,גדול שבהם", אך בכל זאת, כיון שבאמרו ,אל נא תעבור", אל הגדול שבהם, ניתן לחשוב שהכוונה היא שהם דוקא לא ישארו, צריך היה אברהם לכלול גם אותם ולומר ,אל נא תעברו".

ומפני קושי זה אומר רש"י את