54
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
לך לך ;
א. ז' מרחשון - סיוס העליה לרגל
ז' מרחשון חל תמיד בשבוע שקוראים בו את פרשת לך לך'. ולפי הידוע? שלמועדי השנה - מלשון זמן .מיועד" ומיוחד - יש קשר לפרשות הנקראות בסמוך להם, מובן, שגם לז' מרחשון יש קשר מהותי עם פרשת לך לך, ובמיוחד כאשר ז' מרחשון חל תמיד בפרשת לך לך, כדלעיל, בשונה ממועדים אחרים שחלים בפרשיות שונות בשנים שונות.
על ז' מרחשון נאמר במשנה: שזהו היום שבו ,שואלין את הגשמים", "ו יים אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת", וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם* ובשולחן ערוך5, שבארץ ישראל מתחילים לבקש בז' מרחשון.
מובן, שאין זה משום סיבה שלילית בלבד, שהגשם לא יגרום צער ליהודי לפני הגיעו> לביתו אשר בקצה ארץ
ישראל, אלא שעד לז' בחשון זהו עדיין המשך של העליה לרגל שבחג הסוכות, כפי שמפורש בדברי הש"ך?, ,דכל פעם שהיו ישראל עולים לרגל לא היו יכולין להגיע לבתיהם אחר הרגל אלא בט"ו יום והיה דומה להם כאילו הם עדיין בארץ ישראל עסוקים בעניני הרגל כל זמן שלא היו עוברים* הנהר הגדול נהר פרת".
כלומר, ז' מרחשון הוא היום המדגיש את סיום העליה לרגל - הוא מסמל את הירידה מן העליה, יהודים יורדים משיא הקדושה שבבית המקדש בירושלים, וכל אחד מגיע למקומו, ,תחת גפנו ותחת תאנתו"?, בארץ ישראל או בחוץ לארץ"', עד שהאחרון
הערות
- 1. בתחלת השבוע (ביום א') או באמצע השבוע (יום ג' או ד' - כבשנה זו, תשמ"ב), או בסוף השבוע - ביום ו'.
- 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
- 3. תענית ', א.
- 4. הל' תפלה פ"ב הט"ז.
- 65. או"ח ר"ס קיז. ובשו"ע אדה"ז שם.
- 6. כ"ה בשו"ע אדה"ז ,ולא יעצרנו הגשם". וכ"ה בריטב"א תענית שם ,שלא יעצרם הגשם
- 7. בחזרתם. כו'"*, ולכאורה כ"ה הכוונה ברע"ב למשנה תענית שם ,ולא יפסיקום הגשמים". ובפרש"י ב"מ (כח, א ד"ה כדי) ,ולא ידביקוהו הגשמים". וראה גם לשון רש"י תענית** ד, ב (ד"ה אית) ובר"ח ור"ג שם. אבל בפרש"י שם** (י, א): כלומר ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק יותר. ובמאירי שם מפורש יותר ,לנהר פרת ולא ירבו מימיו כ"כ עד שלא יוכלו לעבור". וראה לקמן הערה 10.
- 7. חו"מ סמ"ג סקמ"ז.
- 8. ראה הערה 10.
- 9. מ"א ה, ה.
- 0. כ"מ מלשון הש"ך הנ"ל ,הם עדיין בא"י ..
- 12. *) אלא שממשיך ,ונמצאת מכשילין לעתיד לבא".
- 13. **) ולהעיר משד"ח כללי הפוסקים ס"ח אות ג (כרך ט א'תתיד, א) אם הפירוש לתענית הוא לרש"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.