51

קיום המצוות, כגון כבוד על היותו חכם, ראש ישיבה, וכדומה -

אינה מהווה הפרעה לעבודת ה' לשמה.

ויש לומר, שאצל עובד ה' לשמה, השכר מהווה אף הוא עבודת ה"*.

כי המשמעות האמיתית של עבודה ,לשמה" היא, שבעת הלימוד וקיום המצוות אין היהודי חושב כלל על עצמו ועל טובתו האישית, אלא הוא מקיים הכל רק משום ציווי ה'. וכך הוא נוהג גם לגבי השכר על תתורה והמצוות: כאשר הוא זוכה בעושר ובכבוד וכדומה, אין הוא חש שמגיעה לו גדולה וחשיבות, ושהוא הרויח עושר וכבוד, אלא הוא חושב שעל ידי כך מתרבה כבוד שמים בעולם - הכל רואים, שכאשר מקיימים תורה ומצוות זוכים בעושר ובכבוד וכדומה?י.

לך לך : שיחות דפ

בדומה לנאמר'* על אברהם ,ואגדלה שמך". וידועה השאלה?: האם חיפש אברהם גדולה, והרי הוא היה בטל במציאות בעיניו - ,ואנכי אפר ואפר"!

אחד ההסברים לכך הוא, שאדרבה: דוקא משום שאברהם היה בטל במציאות בעיניו, לכן ה,שם" אינו ,שמו", אלא זהו שמו של האומן שעשאנייא, ,שם שמים". העובדה ש,שמך מתגדל בעולם"* אינה מעוררת אצלו תחושה של גדלות עצמית, אלא של הגדלת והאדרת שם שמים בלבד.

יא. הכוונה הפנימית של ,לא לשמה" היא ,לשמה"

וזוהי המשמעות של ,מתוך שלא לשמה בא לשמה" - שה,תוך" של ,לא לשמה" היא בעצם ,,לשמה":

כאשר היהודי חש שהוא חפץ בכבוד ובעושר וכדומה, הרי זה מצד הגוף בלבד. אך קיים בכך ה,תוך" - הרצון הפנימי של הנשמה, החפצא בשכר זה כדי להוסיף בכבוד התורה ובכבוד שמים, כאשר יראו באופן גלוי שעל ידי קיום תורה ומצוות מתברכים בכל טוב.

בדומה לפירושו של הבעש"ט%* על