32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10> לקוטי ב',דין", שכר ועונש, כדי להבטיח שישראל ילמדו תורה, המאפשרת לעולם את ,זכות הקיום".
אך למרות זאת, כדי שיהא קיום לעולם, יש צורך גם במדת הרחמים, ואדרבה: באופן שהיא העיקר והיא המכריעה.
ג. מדת הרחמים מסבימה לעונש
לפי זה מובן בפשטות מדוע רש"י אינו מסביר את הנאמר בפסוק בבראשית .וירא ה'... ויאמר ה' אמחה" ולא ,אלקים":
משום שהקדים את מדת הרחמים למדת הדין, וגם העונשים הבאים מלמעלה אינם יכולים להקבע ללא הכרעת מדת הרחמים, כדלעיל, לכן צריכה התורה להשתמש בענין זה בשם של מדת הרחמים. כי אילו היה כתוב ,וירא אלקים... ויאמר אלקים אמחה", היתה מתעוררת התמיהה: כיצד ייתכן שמצד מדת הדין - אלקים - עצמה תהיה החלטה והנהגה של ,אמחה" - היכן בא לידי ביטוי הענין ש,הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין"?
לכן צריכה התורה להבהיר, שלמרות שהעונש בפועל נבע ממדת הדין, אלקים - בכל זאת ,ויאמר ה' אמחה" - ההכרעה וה/,פסק" של ,,אמחה" בא משם הוי', מדת הרחמים.
אמנם, הפעולה של ,אמחה" באה בפועל מ,אלקים" - ואם כך, כיצד
נאמר בפסוק .ויאמר ה' אמחה" - בכל זאת, ניתן היה להשיב, שזהו ,מקרא קצר", כפי שכבר פירש רש"י לפני כן'', שיש ,מקראות שמקצרים לשונם", והרי זה כאילו כתוב ,ויאמר ה' אמחה" - על ידי ההסכמה לשם אלקים - מדת הדין.
אמנם, אין זה פירוש ,חלק" כל כך, אך עדיין קל יותר לפרש כך מאשר לבאר שהכוונה של ,ויאמר ה' אמחה" היא שהדין נבע בפועל ממדת הרחמים - .ה" כי אין מסתבר כלל, ובמיוחד לא בדרך הפשט, שאדם יוכל להפוך באמצעות מעשיו ותפלתו את מדותיו של הקדושרברוךהוא!
ניתן להבין שבאמצעות תפלה, חזרה בתשובה וכדומה יכול אדם לעורר רחמים אצל הקדוש-ברוך-הוא, או להיפך - שהתנהגות שאינה כראוי יכולה לגרום לכך שמדת הרחמים תסכים שמגיע לו עונש, המתבצע על ידי מדת הדין;
אבל אין מתקבל על הדעת לומר,
הערות
- 1. שיחות
- 3. היפך המציאות (שהמחי' היתה מאלקים - מדת הדין), והול"ל ,ויאמר אלקים אמחה", או כדלעיל (ג, יד) גבי עונש דחטא עה"ד ,ויאמר ה' אלקים גו'" [וראה שם, ט. שם, יג. - אבל זהו קודם אמירת העונש - ראה לעיל הערה 4].
- 3. אבל להעיר, שלפרש"י לעיל (בראשית ב, ה) הפירוש ד,ה' אלקים" כשנאמרו בהמשך זל"ז ,,בכל מקום לפי פשוטו" הוא ,,ה' שהוא אלקים" (ולא - שיתוף מדת הרחמים עם מדת הדין) - ראה מפרשי רש"י שם.
- 4. בראשית א, א ד"ה בראשית ברא. ועד"ז שם ד, טו. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.