24

יא. גם ב,לא תעשה" אין די בהכרה שכלית בלבד

לפי זה יש להוסיף בפנימיות הענינים:

כשם שבהכרה בבורא עולם, ב,עשה", אין די בידיעה באלקות בלבד*, כי כיון שהבנת האדם היא בהתאם לשכלו שלו, ובשכל ניתן ,לקלוט" רק את דרגת האלקות שבבחינת ,מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא"%*, כלומר, הדרגה שבה הקדושברוך-הוא מצמצם את עצמו, כביכול, ומתקשר למציאות העולם - אך אל ההכרה ב,אמיתית המצאו" של האלקות, האור האלקי שמעל לקשר עם העולם ניתן להגיע רק על ידי אמונה שמעל לשכל;

כך גם בצד השלילה, לגבי ציוויי ואיסורי עבודה זרה, שלא זו בלבד שקיומם בפועל אינו צריך להתבסס על השכל בלבד, אלא גם כדי להגיע לקביעה הודאית בשכלו לגבי אי קיומו וחשיבותו של כל דבר זולת הקדושברוך-הוא, ועל-אחת-כמה"וכמה של הדרגה השפלה ביותר של עבודה זרה, גם לשם כך אין די בשכל בלבד, כי בנוסף לכך שאם הבסיס היחיד הוא

ההגיון, הרי ייתכן שכאשר האדם שקוע זמן רב בעניני העולם, משפיעה על הגיונו מציאות העולם וכל אשר בו, והוא עלול להגיע לקצה הקטבי והשפל ביותר, כפי שהתרחש אצל ישראל במצרים, שכאשר ,ארכו הימים", אז ,חזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד עבודה זרה כמותם",

אך בנוסף לכך גם שכלו של האדם הוא מציאות נבראת ומוגבלת, ואין בכחו לשלול את מציאות הנבראים לחלוטין.

רק כאשר נובע הדבר מציווי הקדועד ברוךהוא. בדרך של אמונה"*, רק אז חש האדם באמת*, שכל מציאות זולת אלקות אינה קיימת לחלוטין.

(משיחת מוצאי ש"פ נח תש"מ)