23
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
56 לקוטי
ההבנה והאמונה ב,לא תעשה" וב,עשה"
לפי כל האמור לעיל יוצא, שבפרק א' בהלכות עבודה זרה קובע הרמב"ם שתי הלכות: א) חטא עבודה זרה מופרך גם לפי שכל האדם, וצריך להיות ודאי לאדם במחשבתו השלילה של פרטי הציוויים והאיסורים של עבודה זרה. ב) מצד שני, קיום המצוה בפועל אינו צריך להתבסס רק על ההכרה והידיעה, אלא האדם חייב לקיים מצוות אלו משום שה' ,הודיעם דרך עבודתו" באמצעות משה רבינו ,רבן של כל הנביאים". כלומר, הקיום בפועל צריך להתבסס על אמונה בה'? ועל היראה מלעבור על ציווי ה'.
9 וי"ל שלכן הקדים הרמב"ם ,כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם כו'", ואינו אומר סתם שהכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו, כי מדגיש שחחיזוק והקיום לדרך עבודתו (ומצות ע"ז ש,הוא עיקר כל המצות כולן") הוא לאחרי: א) ,שנתנבא משה רבינו", היינו גילוי דבר ה' מלמעלה, ולא כמו שהי' לפנ"ז שהידיעה וההכרה בה' באה ע"י שאברהם הכיר מכח עצמו (וראה של"ה רעה, א)*. ב) ,,בחר ה' ישראל לנחלה", נבחרו ע"י הקב"ה, ולא כמו שהי' עד עתה
נח א
ציוויי ואיסורי עבודה זרה הם הצד השלילי - ה,לא תעשה", ואילו הצד החיובי בענין זה הוא מצוות העשה של ידיעת ה' ואחדות ה', וכדברי הרמב"םי על החלק הראשון של ספרו ,היד החזקה", ש,אכלול בו כל המצות שהם עיקר דת משה רבינו ע"ה... כגון יחוד השם ברוך הוא ואיסורי עבודה זרה, וקראתי שם ספר זה ספר המדע"*. והנה גם כאשר עוסק הרמב"ם במצוות עשה אלו מזכיר הרמב"ם את שני הענינים הללו:
בתחילת הלכות יסודי התורה מתבטא הרמב"ם ,לידע שיש שם מצוי ראשון (לידע שיש שם אלוקהל)" - שהמצוה מתבססת על הידיעה וההבנה השכלית שקיים מצוי ראשון, בורא העולם. ובתחילת ספר המצוות מתבטא הרמב"ם במילים ,צונו בהאמנת האלקות שנאמין שיש שם עילה וסיבה..." - הצווי הוא להאמין באמונה*, שמעל לשכל, במציאות האלקות.
הערות
- 1. *) וע"פ זה יש לבאר לשון הרמב"ם ,,עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו כו'", שמורה דמעלתו אינה מעצמו כ"א שה' עשה (וראה פ" ר' דוד עראמה לרמב"ם כא). כי זה מוסיף בהדגשה הנ"ל שדבר ה' וציווי בא מלמעלה. עד דגם מעלתו של משה רבינו באה מאת ה ולהעיר דהעילוי בנבואת משה שהוא רבן של כל הנביאים מבאר הרמב"ם לפנ"ז, בהל' יסוה"ת (פ"ז ה"ו) בארוכה, שהתגלות אלקות אליו היתה באופן הכי נעלה ,,במראה כו" הוא עומד על עמדו שלם" (ומתנבא בכל זמן שיחפוט כר) ,,טהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת", עיי"ש. וראה לקמן הערה 88.
- 2. ,שנעשית (מאלי') אומה שהיא יודעת את ה'" - שכ"ז מוסיף בהבנת הענין דהכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו - בא מצד אמונה בה' כו'.
- 0. במנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם בתחלתו.
- 1. ראה לעיל הערה 54.
- 2. לשונו בהכותרת להל' יסודי התורה. ועד"ז במנין המצות שבריש ס' היד מ"ע א.
- 3. מ"ע א.
- 4. אבל י"א (ראה סהמ"צ הוצאת הר"ח העליר והר"י קאפח) שגם בסהמ"צ התרגום הנכון הוא - ידיעת אלקות. אבל בסהמ"צ להצ"צ מצות האמנת אלקות בתחלתה העתיק לשון הרמב"ם מסהמ"צ כבפנים - ל' אמונה - ומפרש שם שלדעת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.