14
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בוראו יש מספר דעות: בן ג', בן מ', מן מ"ח*:, בן נ'?.
הרמב"ם בהלכות עבודה זרה< אומר ,,בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו"*. ועל כך אומר הראב"ד ,יש אגדה בן שלש שנים, שנאמרי עקב אשר שמע אברהם בקולי - מנין עקב".
ה,כסף משנה" מסביר, ש,אפשר לקיים זה וזה, דבן שלש שנים היה כשהתחיל לחשוב...* להכיר בוראו, אבל כשהיה בן ארבעים השלים
5) נדרים שם. ב"ר פ"ל, ח. וש"נ.
6) ב"ר שם. וש"נ.
7) דיעה הא' בפסיקתא רבתי פ' כא.
8 ,הל' ע"ז וחוקות הגוים" זהו השם המלא דההלכות כבדפוס ראשון, קושטא רס"ט (בראש ספר היד במנין המצות על סדר ההלכות שברמב"ם, וכן בכותרת דספר המדע, והכותרת להל' אלו). ועוד. ובדפוסים שנגעה בהם יד הצנזור כולל הדפוסים שלפנינו (ווארשא, ווילנא, וצלום מהם) בראש הספר ,,הלכות עבודת כוכבים ומזלות וחוקות העכו"ם" (הכותים) וכיו"ב בשאר הכותרות. ובכותרת להל' ע"ז: ,הלכות עבודת כוכבים וחוקותיהם". ועד"ז שינו בכו"כ מקומות בגוף ההלכות.
9) פ"א ה"ג.
0) וכ"ה ברד"ק תולדות כו, ה. במאירי בחבור התשובה (מאמר א פ"ן ד"ה אמנם קצת יש חכמים): והוא אמרם בהגדה אחרת הביאה הר"ם ז"ל בן ארבעים שנה הכיר את בוראו. ובפתיחתו למס' אבות (ד"ה והי' זה) הביא זה סתם, לא בשם הרמב"ם.
1) תולדות כו, ה.
2) בכס"מ ,והגהות כתבו בשם הרמ"ך". וראה הגהות מיימוניות לפנינו סק"א. אבל בסק"ב שם כתב (ע"ז שכתב הרמב"ם בן ארבעים שנה הכיר) כרבי יוחנן כו' בן מ"ח שנה הכיר כו' ולא כר"ל שאמר בן שלש שנים.
נח א שיחות דג
להכירןל. ורבינו כתב העיקר, שהוא גמר ההיכרא, דהיינו שהיה בן ארבעים שנה. וצריך לומר שהיה גורס .. בן ארבעים'י .. ולא בן מ"ח כמו שהוא בספרים".
אך יש להבין: כיון שהגירסא הנפוצה במדרשים המצויים בידינו היא ,,בן מ"ח" שנה הכיר אברהם את בוראו" - מדוע קיבל הרמב"ם דוקא את הגירסא ש,בן ארבעים שנה" הכיר אברהם את בוראו*:?
*) ראה הלשון ברוקח שם לפפינו. וצ"ע.
הערות
- 3. ועד"ז הוא במגן אבות להתשב"ץ בתחלתו. וראה גם מאירי שבהערה 30.
- 4. ראה ב"ר (הוצאת תיאודור"אלבק) פס"ד, ה בחילופי נוסחאות שכ"ה בב' כת"י דב"ר שם.
- 5. כמו שהוא בכ"מ במדרש - ראה בהנסמן בב"ר פ"ל ופס"ד שם.
- 6. וכן הגיה בהגה"מ ברמב"ם וממשיך .וכן כתב הר' אלעזר בן ר' יב"ק בשרש קדושת היחוד"*. וכ"ה בכמה דפוסים וכת"י (הובאו ברמב"ם ספר המדע ירושלים תשכ"ד).
- 7. ובפרט שהגירסא בן מ"ח יש לה מקור במק"א, ,שהרי בדור הפלגה הי' אברהם בן מ"ח ולא מצינו שנשתתף בעצתם" (פרש"י לב"ר פס"ד, ד). ועד"ז כתב במגן אבות שם ,ויצא להם זה המספר (דבן מ"ח הכיר) לפי דעתם כי בשנת מות פלג נפלגה הארץ ואז הי" א"א בן מ"ח שנה כו' ובראותו התפלגות לשונם ובלבולם הפך כוונתם נתקיימה לו אמונת ההשגחה ואז הכיר את בוראו בשלימות". וכתב שם דהגירסא בן מ' היא ,,גירסא משובשת" והנוסחא המדוייקת היא בן מ"ח.
- 8. בצפע"נ על הרמב"ם כאן: ועי' ב"ב ד' צא דעשרה שנים הי' חבוש ואח"כ בחרן הוה בן נ"ב כמבואר בע"ז ד' ט. ע"ש. והיינו שמזה מקור שיטת הרמב"ם שהכיר את בוראו בן ארבעים לא בן מ"ח. אבל להעיר שהרמב"ם כאן לא הזכיר שהי' כלוא, אף שכתבו במו"נ ח"ג פב"ט.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 175 לקו"ש ח"כ ע' 14
- לקוטי שיחות 176 לקו"ש ח"כ ע' 14
- תורת מנחם בס"ד. פורים (מאמר א), ה'תשי"ג לקו"ש ח"כ ע' 14
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.