11

בכך מבהיר רש"י, שההיתר של אכילת בשר לבני נח, אינו נובע מכך שאין קיימת אצלם המגבלה בשלטון - ,ורדו" - בענין המזון<, אלא שזהו היתר', הנובע מאותו טעם - בדיוק מאותה סיבה שהקדוש-ברוך-הוא התיר ,ירק עשב - שהתרתי לאדם הראשון", כדי שהוא יחיה ויהיה בריא.

ולכן משמיט רש"י את המילים ,לכם יהיה לאכלה", כי כאן אין חשיבות להיתר אכילת בשר, אלא לטעם ההיתר, אשר הוא ,,כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון...".

ח. ,זכה - רודה, לא זכה - ירוד לפניהם"

ההוראה הנלמדת מכך בעבודת ה' היא:

האמור לעיל, שהאדם צריך לדעת ולחוש, ביחד עם ,ורדו", שאין הוא יותר מאשר יצור נברא, אינו רק כדי למנוע גאוה ותוצאות בלתי רצויות העלולות לנבוע מהבנה בלתי נכונה של השלטון ,ורדו", אלא, ובעיקר - בכך תלוי שלטונו, ,ורדו":

כאשר האדם סבור, שהמשמעות של ,,ורדו" היא שהוא הרודה, בכחו ובעוצם ידו, אז אין הוא יכול לשלוט כלל, כי אזי הוא שווה, נברא ככל הנבראים. רק

כאשר הוא זוכר את האמת, שהוא שווה לכל הנבראים, וכחו לרדות ניתן לו מאת הקדוש-ברוך-הוא, רק אז הוא יכול להיות שליט אמיתי,

אין זה השלטון שלו, אלא ,ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל"?, ולכן - השלטון האמיתי הוא של הקדושברוך-הוא, בורא האדם ומנהיגו.

וכפירוש רש"י על ,וירדו בדגת הים..."3 - ,יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה, זכה רודה... לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו". משמעות פירוש זה בפנימיות הוא:

"זכה" - מלשון זיכוך. כאשר אדם מתעדן ומזדכך, אין בו גאוה ותחושת ישות עצמית, אלא הוא פועל בכחו של הקדוש-ברוך-הוא - אזי ,רודה בהם". אך כאשר ,לא זכה", הוא לא הזדכך דיו, והוא חש את ישותו ומציאותו העצמית, הוא מרגיש שהוא רוצה ושולט בכחו שלו - אזי ,נעשה ירוד לפניהם". לא זו בלבד שהוא בדרגה שווה לכל הנבראים, אלא יותר מכך - הוא נחות יותר מהם.

ויש לומר, שזהו ההסבר לכך שבהמשך לציווי ,ורדו..." הורה הקדוש-ברוך-הוא ש,השוה להם בהמות וחיות למאכל" - כדי שעל ידי כך יבינו טוב יותר את האופן של ,ורדו", כדלעיל.