10

19 לקוטי

התשובה לכך מובנת:

תחילה מספרת התורה אודות מעלת האדם על-פני הנבראים האחרים - הוא נברא בצלם אלקים ולפיכך הוא רודה ושולט על כל הנבראים האחרים - ,ורדו...".

ובהמשך לכך מדגישה התורה, ש,השוה להם בהמות וחיות למאכל": בלי להתחשב במעלתו על-פני שאר הנבראים הוא נברא, אשר הקדושברוך-הוא בראו באופן שמזונו, אשר בכך תלוי קיומו של החי, הוא ישווה לחית הארץ וכדומה5, וכך מזכירים לאדם?' שהוא שייך לאותו סוג של ,בהמות וחיות"*'.

אך עדיין אין זה מובן, שהרי בכל זאת נאמר בתורה ,ורדו..."? לכן ממשיך רש"י ואומר ,ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר": לגבי המתת בריה ואכילת בשרה ניטלו מן האדם הכח והרשות לרדות ולשלוט על החיות ועל הבהמותל'.

ולפיכך מדייק רש"י ואומר ,לא הרשה", ואינו אומר ,נאסרו" וכדומה,

בראשית גב

כי הדגש איננו על איסור אכילת בשר, אלא על המשמעות של ,ורדו", ששלטון זה אינו כולל את הרשות ,להמית בריה ולאכול בשר".

לפי זה מובן טעמו של רש"י לכך שהאיסור על הבשר הוא רק ,להמית בריה ולאכול בשר": כיון שהבסיס לאיסור הוא לשלול מן האדם את שלטונו - ,ורדו" - על חית הארץ בענין המזון, הרי מובן, שמדובר כאן דוקא במקרה של ,,להמית בריה ולאכול בשר" - כי אופן זה של אכילת בשר מוכיח על שלטון על החיות עד כדי כך שמותר להמיתן כדי לאכול את בשרן. אך כאשר החיה ,,מתה מאליה" אין קיים טעם זה לאיסור אכילת בשר.

1 היתר אכילת בשר לבני נח מאותה סיבה של היתר אכילת ירק לאדם הראשון

לפי זה מובנת ההרחבה בדברי רש"י בסוף פירושו:

כאשר רש"י מבהיר כיצד הותר לבני נח לאכול בשר, מתעורר הקושי: האיסור ,,להמית בריה ולאכול בשר" בא כדי להזכיר לאדם שאין הוא יותר מאשר יצור נברא, כדלעיל, והאם אין בני נח זקוקים לתזכורת זו?!

לכן מאריך רש"י בדבריו ומצטט את הפסוק שבו כתוב ההיתר, ובכך רש"י: (א) מצטט את סוף הפסוק ,כירק עשב..." (ב) הוא מוסיף ומפרש את לשון הפסוק ,כירק עשב שהתרתי לאדם הראשון" -